וו אתה כנראה לא ישן הלילה, אמר אברהם למרים בשוק מחנה יהודה השוקק.

Wow, you probably won't sleep tonight, Avraham said to Miriam in the bustling Mahane Yehuda market.

הם היו שני חברים מירושלים שאהבו להכין הםות ולצחוק ביחד.

They were two friends from Jerusalem who loved to cook and laugh together.

בדרך לביתם הם עברו ליד דוכן פירות.

On their way home they passed by a fruit stand.

אברהם נתן לעין את התפוחים המתקנים והמגוונים שם.

Avraham gave the eye the correct and varied apples there.

הבחור הזה התרגש ומרים עזרה לו לבחור תפיחה יפה.

This guy was excited and Miriam helped him choose a nice puff.

אז אברהם הוריד את היד לתפוח שהוא בחר ומרים פשטה את היד בשובבות.

So Avraham lowered his hand to the apple he had chosen and Miriam playfully reached out.

ווווו תפוח!

Wow apple!

צעקה מרים, והיא דחפה את ידו של אברהם עם כוח.

Miriam shouted, and she pushed Avraham's hand with force.

אברהם הספיק רק לחשוב "עוף!

Avraham only had time to think "Fly!"

" ופתאום היד שלו נתקעה במגדל תפוזים.

And suddenly his hand got stuck in an orange tree.

המגדל התפזר והתפוזים התפזרו בכל הכיוון.

The tower dispersed and the oranges scattered in all directions.

המוכרים של העגלות צווחו והתפחלו.

The sellers of the carts screamed and screamed.

פעם כזו לא חוו אי פעם.

Such a time has never been experienced.

אברהם ומרים נשארו מופתעים מהסרטן שחולף בבני אדם ומהתהפוכות הסוערות שקרו סביבם.

Avraham and Miriam were surprised by the cancer that passes through humans and the stormy upheavals that happened around them.

הם אפילו לא הצליחו להחזיק את עצמם מלאות צחוק.

They couldn't even contain themselves laughing.

אברהם ומרים לא יודעים מה לעשות כשהם שומעים את המוכרים מצדיקים משהו ברמה רסנטית בצרפתית.

Avraham and Miriam don't know what to do when they hear the sellers justifying something on a repressive level in French.

אברהם הצליח להספיק לראות מבטים מבולבלים מהשאר.

Avraham managed to see confused looks from the rest.

בסוף הם באו למסקנה שכשהם צוחקים ביחד, כל דברים עגולים וצבעוניים קורים.

In the end they came to the conclusion that when they laugh together, all round and colorful things happen.

הם התאמצו להפסיק לצחוק ותיעדו תמונות של המגילה.

They tried to stop laughing and took pictures of the scroll.

אברהם ומרים עזבו את השוק עם טרוף צחוק בבטנם ותמונות חמות בידם.

Avraham and Miriam left the market with laughter in their bellies and warm pictures in their hands.

ווו לא ידעתי שתפוזים יכולים להתפצל ככה!

Wow, I didn't know oranges could split like that!

אמר מרים בצחוק.

Miriam said with a laugh.

אברהם הוסיף: אני יכול לצחוק על זה לתמיד.

Avraham added: I can laugh about it forever.

אומרים אשמח אם תעבירו לנו עוד ממליצים למאורע כזה.

They say I would appreciate it if you could give us more recommendations for such an event.

אז הם הולכים לביתם.

So they go home.

אנחנו ממש לא יכולים ללכת שניים לשוק שוב ושוב, אמרו בחיוכים, אך הם זוכרים את הסיפור הזה לתמיד.

We really can't go to the market together again and again, they said with smiles, but they remember this story forever.

אברהם ומרים הבינו שהחברות שלהם והצחוק מעניקים להם כיף ושמחה ללא סופית.

Avraham and Miriam realized that their friendship and laughter give them endless fun and joy.