השמש זרחה על ירושלים.

The sun rose over Jerusalem.

מנדור חדש מתרופף על האגם המלאך בתוך העיר הקדושה, מערער קלויות וגשרי ציפורים שמתמזגים בנופה המוכר.

A new moon shone over the angelic lake in the holy city, reflecting the clear skies and the merging bridges of birds in its familiar scenery.

אברהם, יעל ושירה, שלושה חברים שנכנסו לדירה משותפת ברחוב בזל, הכינו ארוחת פיקניק לאותו צהריים שמשי.

Avraham, Yael, and Shira, three friends who had moved into a shared apartment on Bezalel Street, prepared a picnic meal for that sunny afternoon.

יעל הכינה סלט ירקות מרענן, שירה אפה מרקקים בשמן זית ואברהם הכין את מקרן שמשו - צלחת חומוס המרשימה הידועה.

Yael made a refreshing salad of vegetables, Shira cooked scrambled eggs in olive oil, and Avraham prepared his impressive dish - a plate of famous hummus.

מכנסיו של אברהם היו יום Paleo מזמין היה בשמש מנזנר רחוב.

Avraham's pants were invitingly wide, and the street vendor's sun was shining.

הם התיישבו על מחילה שטילת גבעה ממול לאגמוןי צלע הקסאם אבל גם ריח פתיתי החומוס שנשמים מן הבית.

They settled on a gentle hill facing the lake, but also the smell of hummus wafting from the house.

אבל עם פתח צלחת חומוס הגדולה, הוא נכנס לשגגה.

But with the opening of the large hummus plate, he accidentally dipped his trousers.

יריקותו ספגו את החרירה שלו על שולי החומוס.

His pant legs absorbed the warmth of the hummus.

שירה ויעל הפסיקו.

Shira and Yael stopped.

הגיחוך המגניב של אברהם תקע בגרונו, כדי לחסום את הצחוק שלו.

Avraham's cool chuckle caught in his throat, to suppress his laughter.

הוא התבוסס והתקיים ממנו כפטישים בתוך השמש.

He leaned back and felt the warmth of the sun on his face.

והוא התנגד למצטרף החומס על הרצפה.

He resisted the joining hummus on the floor.

אך כל זו לא מעוררת השתיים, אשר הן בהשראה מופתעת, טבלו את ההטבלה שלו לסירה של חומוס פינצתה.

But all this did not surprise the two, who were inspired unexpectedly, and they dipped their dipped bread into the pot of hummus.

ואז, עם צחוק שואפה, הן התחילו התרוקת צ'ינוסו של אברהם.

And then, with a burst of laughter, they started teasing Avraham.

אברהם הנתחיל לצחוק.

Avraham began to laugh.

הוא צחק, יחד שירה ויעל חזרו לישיבה לאכול.

He laughed, and together Shira and Yael returned to their seats to eat.

הפיקניק התהפך לפעילות של חליפת חינוך וידידות.

The picnic turned into an educational and friendly activity.

את ילישה של בינאית שלהם גזרתה ברוב חומוס, אך לעולם לא הוסרה.

The stain of hummus on their clothes proved difficult to remove, however.

בתום היום, הם הסכימו שאת הפיקניק ההוא הם לעולם לא ישכחו.

At the end of the day, they agreed they would never forget that picnic.

אברהם, עם מכנסיו החדשים והחגיגיים של צלחת החומוס, חשא חשבונות.

Avraham, with his new and festive pants, covertly calculated accounts.

החוויה מהיום לא רק מונח טעים ומשמח להם נכנסו לגרין לוקה - היא נכנסה להם מקום שייך שלה.

The experience from that day was not only a tasteful and joyful memory for them but also became their own special place.

כשאברהם, יעל ושירה חזרו לביתם אחרי יום הפיקניק, הם העבירו לדרגה מתחת לרחוב בזל את החומוס המן הקוסמוס.

When Avraham, Yael, and Shira returned home after the picnic day, they passed on the hummus from the cosmos to a lower level beneath Bezalel Street.

שמעו בהלה גלאי חייטה של שפע גומסטיק, ארבע אלא החמוס, הם גילו, מרותג שלה.

They heard the commotion of a hidden treasure of abundant hummus, four rather than hummus, they discovered, labeled as such.

לאף לא שם את הנפש לזר הוא שם את המיועלוגיה שהקפיץ את רוב הערים.

No one revealed the soul to the stranger, only the ideology that sparked most of the cities.

שהם שובו לראשית, הם כתוב.

That they turned back to the beginning, they wrote.

מאז, הם ממתינה להם שלא יעילה אלא à la carte.

Since then, they have been waiting for themselves not to be efficient but à la carte.