אביב צעד ברחובות תל אביב, אביב.

Aviv walked through the streets of Tel Aviv, Aviv.

השמש החסינה מזיגת זהרים זהובים תוך שהיא מחמיאה לנוף המהפנט של העיר.

The sun shielded its rays with golden shine as it complimented the stunning view of the city.

אך לא הנוף נעה תשומת ליבו אלא החמים עליל.

But it was not the view that captured his attention, rather the warm hummus.

חומוס בכל צורה וגזירה הוא אהבהו הגדולה.

Hummus in all shapes and forms was his great love.

הוא הבין שהיעד שלו הגיוני ביותר הוא החומוסיה המפורסמת.

He understood that his most logical destination was the famous hummus place.

אך איפה היא?

But where was it?

כך רבו הרחובות והפניות בעיר השוקקת, שאביב, שהייתה תמיד ברורה לו, התהפכה למבוך שץיקם לו את האתר.

The streets and corners of the bustling city overwhelmed Aviv, turning what was always clear to him into a perplexing maze.

כל שכנה או הולך ושב הציע את מסילתו מחדש: "פנה במפלגת ישראל הדמוקרטית" או "ישר בנאות חיפה".

Every neighbor or passerby suggested their own path: "Turn in the direction of the Democratic Israel Party" or "Head straight to Jaffa's delights".

אבל אף פעם המיקום של החומוסיה לא היה ברור.

But the location of the hummus joint remained unclear.

אביב נהיה מוזר, קשה לו להאמין שבעיר תל אביב אפשר להתעלם ממקום כה מרכזי וחיוני כמו החומוסיה.

Aviv became bewildered, finding it hard to believe that in Tel Aviv it was possible to overlook such a central and vital place like a hummus restaurant.

לבסוף, מחוץ לכל ציפייה ותקווה, הוא מצא את המקום הזהוב באורח בלתי ישיר.

Finally, against all expectations and hopes, he found the golden spot in an indirect manner.

על סף המשאית לאיסוף ניירות, דלפקאי נשלף החומוס מתחת לשולחן והציב לפניו קערה שלם.

Just as he was about to collect documents from a clerk at the truck, the clerk pulled out the hummus from under the table and placed a whole bowl in front of him.

אביב רחם על הקערה המדהימה, מבין שעל אף את כל המאמצים העין רואה את מה שהיא רוצה לראות.

Aviv admired the amazing bowl, realizing that despite all efforts, the eye sees what it wants to see.

החומוסיה היא לא מקום מחוסם בלב העיר, אלא הרגע המחכה לו בכל פינה ופניה.

The hummus joint wasn't a blocked-off place in the heart of the city, but rather the moment waiting for him at every corner.

האמת, שאלחנם הסתתר בכל אסלות חומוסיה מחמם כל שם אביב.

In truth, it was hidden unnecessarily, warming every name of Aviv in every hummus joint.