שם שלו הוא אברהם.

His name is Avraham.

מבטנו העגול הוא מסמל לאהבתו הגדולה לאוכל.

His round belly symbolizes his great love for food.

לא פשוט לאהוב אוכל בעיר שכל פינה מציעה שפע מסעדות טעימות, וזו הסיבה שאברהם חי בתל אביב.

It isn't easy to love food in a city where every corner offers an abundance of delicious restaurants, which is why Avraham lives in Tel Aviv.

היום הוא התכוון להתפנק.

Today, he planned to indulge himself.

לילה רטוב בתל אביב.

It was a rainy night in Tel Aviv.

האפיפיורים במרתפים נישאים לאוויר והאנשים מתגנבים לתוך בתי הקפה והמסעדות החמים.

The aromas wafted through the underground tunnels as people sneaked into the warm coffee houses and restaurants.

יש כמה מקומות שאברהם מתחשק לו להכנס.

There were a few places Avraham felt tempted to enter.

אך אחת המסעדות - מסעדת הסטייקים הישראלית המפורסמת, עליה החליט.

But one particular restaurant, the famous Israeli steakhouse, caught his eye.

היא מתחרטת לו את התיאבון אותו מכירים את דמותו במסעדה.

It regretted his appetite, which they recognize him for in the restaurant.

אברהם הושיב את עצמו בפינה שקטה, בחלל המסעדה החמים, שפתיו כבר הפריחו בשאפת הנחתם של הסטייק.

Avraham settled himself in a quiet corner, in the warm space of the restaurant, his lips already blooming with the anticipation of the steak.

המלצרית האחראית עליו, מרי, הסמינה לו לעשות מקום לקערה הגדולה.

The responsible waitress, Mari, gestured for him to make room for the large bowl.

כשהיא הגיעה אליו, הוא נבהל.

When she arrived, he became flustered.

סלט במקום סטייק, ירקות במקום בשר.

Salad instead of steak, vegetables instead of meat.

"מציאנו בטעות" הוא ניסה להסביר, אך מרי הולכת עם התשובה: "אובדנים של שליטת מנות צמחוניות, נשארו לך הירקות.

"We made a mistake," he tried to explain, but Mari responded, "Vegetarian dishes have taken control, all that's left for you are the vegetables."

"אברהם מבולבל.

Avraham was bewildered.

בתל אביב הוא, במקום של שפע מסעדות ומברגריה נמצא בכל פינה.

He was in Tel Aviv, a place filled with an abundance of restaurants and burger joints on every corner.

היא הצלחה באותו מקום לזמן של סטייק.

She succeeded in that place with a steak.

יד נעתה, הוא בלעת הראשון מהסלט.

His hand moved, he swallowed the first bite of the salad.

המתיקות, המרירות, המרקם - הוא מפתיע.

The sweetness, the bitterness, the texture – it surprised him.

"אברהם?

"Avraham?

איך הסלט?

How is the salad?"

" מרי שואלתו בבילבול.

Mari asked him in confusion.

אברהם, בתוך פה מלא, מבהיק אותה בצורה שהפתיעה גם אותו, "זה ממש טעים.

Avraham, with a mouthful, beamed at her in a way that surprised even himself, "It's really tasty."

" עצמו הוא השמיע מאחורי ספל המים.

He could hear himself behind the water glass.

אברהם השאיר את המסעדה מבעד ומנגן, מחייך לדפנה שהבנה שמשמע אכן שינוי.

Avraham left the restaurant with a newfound understanding, smiling at Mari, who understood that it indeed meant a change.

הבטחה מסוימת שהוא יבואו שוב יש לו הרחק כמו משהו מבטח שינוי תודעתי שהוא כעת צמחוני.

A certain promise that he would come back had a distant feeling, like something promising a conscious change that he has now become vegetarian.

אבל האירוניה הטעימה מהסטייק הישראלי היא זו שהוא הכולל את המבט הקורא.

But the ironic taste of the Israeli steak is what includes the reader's gaze.

מסעדת הסטייק המפורסמת הפך לתמיכה של הירקות תוך עיניים רבות ואברהם הפך לשליח שלהם.

The famous steakhouse has become supportive of vegetables in many eyes, and Avraham has become their messenger.