בוא נחזור לימים שבהם תל אביב הייתה רק בת תשעים ושש שנה.

Let's go back to the days when Tel Aviv was only 96 years old.

בימים אלו תל אביב הייתה הרבה יותר צנועה מהיום, אך מלאה באופי ובקסם.

In those days, Tel Aviv was much more modest than it is today, but it was full of character and charm.

בפינה של אחת מהרחובות, רחל, אזרחית חסונה, התעלמה מהחום של היום הלהט באמצע אוגוסט וחייכה בעברית מושלמת למרגלית, הפצאית.

In a corner of one of the streets, Rachel, a respectable citizen, ignored the heat of the scorching day in the middle of August and smiled in perfect Hebrew to Margalit, the server.

רחל יצאה מהעסק הצפוף, ישבה על ספסל הפארק הצמוד וחתכה את הפיצה שקנתה.

Rachel left the crowded business, sat on the adjacent park bench, and sliced the pizza she had bought.

אך מיהרת ממנה הבינה ששכחה לבקש לחתוך את הפיצה.

But she quickly realized that she forgot to ask for the pizza to be sliced.

לפניה התפשטה עיניין המצחיק - פיצה אחת גדולה, שלמה, ללא חתיכות.

In front of her, a funny sight unfolded - one large, whole pizza without slices.

התבטאות ההתרסהות על פניה היא החליטה - היא תאכל את הפיצה בעצמה.

With a touch of self-deprecating expression on her face, she decided that she would eat the pizza herself.

רחל החלה לאכול את הפיצה הגדולה, כלה.

Rachel began to eat the large pizza, all of it.

כולה לגמרי.

Completely.

היא מעולם לא אכלה פיצה גדולה כל כך לבדה, אך אין לה ברירה כי היא מאוד רעבה.

She had never eaten such a large pizza alone before, but she had no choice because she was very hungry.

היא תיכנסה היסטוריה כנראה כאישה הראשונה שאכלה פיצה גדולה עצמאית בתל אביב.

She would probably go down in history as the first woman to eat a large pizza independently in Tel Aviv.

רחל הופתעה לגלות שהיא מסוגלת לעשות את זה, ובחוסר הבחירה מצאה עצמה מסופקת בצורה שלא ציפתה.

Rachel was surprised to discover that she was capable of doing it, and in her lack of choice, she found herself satisfied in a way she didn't expect.

סיפורה של רחל היה לשיח של השכנים, ומאז השאירו במסעדת פיצה סכין חדה על שולי הספסל, למקרה שרחל תזמין שוב פיצה.

Rachel's story became a topic of conversation among the neighbors, and since then, they left a sharp knife in the restaurant on the edge of the bench, just in case Rachel would order pizza again.

שינוי קטן, אך חשוב לעיר.

A small change, but important to the city.

ורחל?

And Rachel?

היא מתחילה מחדש ומשתפת עם פיצה מיוחדת לעיר, בלי לחשוב פעמיים.

She starts anew and enjoys a special pizza for the city, without thinking twice.