בגליות העתיקות של העיר המקדש, עם הכנייה לקונצרט ענק, פגשו אברהם, בבעל הסולם הנזז, את יעל.

In the ancient lanes of the holy city, amidst preparations for a grand concert, Abraham, the handy ladder owner, met Yael. Abraham, a tall man with sunglasses, and Yael, a bright girl with reading glasses, stood in line to exit an underground parking lot in the center of the city. One could say that they met by chance, with the background noise of traffic on a hot August day, which added to the discomfort of the encounter.

אברהם הציע יד טובה ועזר ליעל להוציא את אגזת סבתא מהרכב. בדיכאון החסרתי הגיעה ליעל רוח חדשה של תקווה. תודה, היא מחייכת שוב.

Abraham extended a welcoming hand and helped Yael take her grandmother's suitcase out of the car. In her gloomy mood, Yael felt a new sense of hope. "Thank you" she smiled again.

עצמו אנימו את הכיסוי מראשם, הכניסו איתם לחניון ובמהרה הגישעה יעל את כובע של אברהם במאמר, תפסה את כובעה, הפתיע, והציעה בצלחת של יוזמה: "ומה, נתנסה משהו חדש? איזה כיף, הכובעים שלנו באים במאמר."

They themselves covered their heads, brought hats with them into the parking lot, and quickly Yael put Abraham's hat on her head, surprising him, and offered a plate of initiative: "Why don't we try something new? How fun, our hats complement each other."

את הקונצרט בירושלים, תחת השמים המלאים זיו של כוכבים, הם נהנו במיוחד. התמודד מאוד מהמוזיקה, הם ניכרו סוביים והיו אחראיים גם למגע שיער בעיר העתיקה.

They particularly enjoyed the concert in Jerusalem, under the star-filled sky. Immersed in the music, they were enraptured and also responsible for a strand of hair touching the old city.

ברקוד שוב נעו יחד בתוך מעגל של רוקדים אנושיים, תחת הליל של עיר האבות. הרגשת השייכות הרגשת התנוסה של תרבות אמנות מערכים בעמקים של משמעת החיים.

In sync again, they moved together in a circle of human dancers, under the night sky of the city of the fathers. The feeling of belonging, the stirring emotion of the artistic culture resonated in the depths of their souls.

לאחר הקונצרט הם חזרו בחמימות הלילה לחניון, יד ביד, חייכים. ושוב, חלפו בתוך הכובע. היו מסכימים אחר חולף זמן ניכר ורק הפעם, עורפם נבעש.

After the concert, they returned to the parking lot on a warm night, hand in hand, smiling. And once again, they exchanged hats. They agreed silently after a noticeable amount of time had passed, and this time their heads nodded in agreement.

הגיעה את אבטחת כובע והגיע את החיות אותם בשקט בדרך הביתה. אברהם מחייך בצד, ויס וומה עם נה מצוות עם נועם חיוך. שמיה הזיו של הכוכבים בירושלים.

Hat security arrived, as did the creatures silently on their way home. Abraham smiled on the side, wondering about the pleasant encounter with a smile. Her name, the glow of the stars in Jerusalem.