לאור אביב הבוקר התל אביבי עלתה עינו של אביב, צעיר רך בשניו, בעל לב צעיר וראש מלא בחלומות.

In the light of the morning spring, the eyes of Aviv, a young Tel Avivian, were opened.

היום הוא מנסה משהו אחר - משימה שיכולה להיראות קטנה, אך הבנה, שייך לעולם האתגרים.

He was a soft young man, with a young heart and a head full of dreams.

הוא מנסה להפוך למלך של רחוב הומה אדם, אך לא באמצעות מירוץ מהיר, אלא במספר כוסות קפה.

Today, he is trying something different - a task that may seem small, but understand, belongs to the world of challenges.

זה יהיה אתגר מפתיע קלות, הרי מה קשר בין אופניים לקפה?

He is trying to become the king of Homa Adam Street, but not through a fast race, but through a number of cups of coffee.

עבור אביב שהאהבות שלו הן רכיבה וקפה, זו הייתה המשולש המושלם.

This will be a surprisingly easy challenge, after all, what connection is there between bicycles and coffee?

הוא חפש הרפתקה חדשה, משהו שהוא לא היווה מסך של אותו המקום, אותו כביש, אותו תזמית יומיומי.

For Aviv, whose passions are riding and coffee, it was the perfect triangle.

יצא לו למסע, אוהב את דרכו למרחקים ואת איך הכוס של קפה מחליקה לתוך היד שלו.

He was looking for a new adventure, something that didn't represent the same place, the same road, the same daily routine.

דבר שכיף לו לעשות.

He set out on a journey, loving the way to distances and how the cup of coffee slid into his hand.

השמש הבוקרת של תל אביב הייתה רק התחלה.

Something he enjoyed doing.

אביב, כל כך ממוקד במטלה, נסע עם אופניו הירוקים ברחובות.

The morning sun of Tel Aviv was just the beginning.

מצא את הקופיקס הראשון, לקח את הכוס הרחבה מלאה בקפה הלוהט, ובקפיצה, קפץ חזרה למסילה.

Aviv, so focused on the task, rode his green bike through the streets.

לא היה קל.

He found the first coffee shop, took the wide cup filled with hot coffee, and in a jump, leaped back onto the bike lane.

אביב הרגיש את החומר הנוזלי הלוהט מתז לאיטו, מאיים לטשטש את התמונה שלו המזהירה.

It was not easy.

אך אותו מחייך נאות שלו, את ההתמדה הרעננה, השאירו אותו ממוקד.

Aviv felt the hot liquid material slowly dripping, threatening to blur his alert image.

והחיוך שום פעם לא עזב את פניו.

But that gracious smile of his, that fresh determination, kept him focused.

בעבר היו לא מעט כשלים, אבל זהו חלק מהסיפור.

And the smile never left his face.

כל פעם שאביב התמודד ונכשל, הוא קם בגאון, רשם את הכשל במחברת הידע שלו וניסה שוב, בחיוך על פניו.

In the past, there were many failures, but that's part of the story.

את הדרך חצה היום עם שלושה קפצים לקופיקס, כולן מאתגרות את מנהיגותו.

Every time Aviv faced and failed, he rose with pride, recorded the failure in his knowledge notebook, and tried again, with a smile on his face.

פעם האחרונה לפני שהתם, אשכנזי הקפה הוא תקע את המבט שלו באביב.

He crossed the path today with three jumps to coffee shops, all challenging his leadership.

אביב מחייך, הוליך את קופסת הקפה שלו לאופניים שלו.

The last time before it was over, Ahskenazi coffee fixated his gaze on Aviv.

היה רחוק, אך הוא ידע שהוא הצליח בסיום.

Aviv smiled, put his coffee box on his bike, and it was far, but he knew he succeeded in the end.

אביב הבין שאולי הוא לא זכה באתגר, אך הוא זכה במשהו חשוב יותר: חוויה.

Aviv understood that maybe he didn't win the challenge, but he won something more important: an experience.

כי בסופו של דבר, אביב אהב את המשחק שהוא התחיל.

Because in the end, Aviv loved the game he started.

את החיוך של אשכנזי, את הריח של הקפה, את ההרגשה של האוויר החם נגד פניו במהלך הנסיעה.

Ahskenazi's smile, the smell of coffee, the feeling of the warm air against his face during the ride.

וכך, שם את הדגש על העט, במסך מינימליסטי של רחוב הומה אדם.

And so, he put emphasis on the pen, in a minimalist screen of Homa Adam Street.

הם קראו לו מלך הקפה של תל אביב.

They called him the king of Tel Aviv coffee.

או לפחות, זה הציבורי שהוא בחר לראות.

Or at least, that's the public perception he chose to see.

אביב ידע שאף פעם לא היה מדובר במלוכה, אבל בחוויה, בהנאה מהמהלך.

Aviv knew it was never about a kingdom, but about the experience, the enjoyment of the journey.