דערש ממרחק, מתוך שדות הים האכזיבי, הופיע דגל שחור, שמש לוחשה לוודאי כי הם ממשיכים דרכם.

From a distance, amidst the fields of the Mediterranean Sea, a black flag appeared, whispering to them that they were indeed continuing their journey.

אותם שניים, אברהם ומרים, היו משתמשים במנהיג הנמלים ברחוב בן יהודה, במרכז תל אביב.

Those two, Avraham and Miriam, were using the leader of the port in Ben Yehuda Street, in the center of Tel Aviv.

אברהם, שעלה מבולגריה ואהב את החיים, היה מתכנן לעשות מהפך במפגש המשפחתי.

Avraham, who immigrated from Bulgaria and loved life, planned to make a breakthrough at the family gathering.

הוא ומרים קנו פירות, סלט, ועוד מנת הורה מהמסעדה הים תיכונית אשר הם אוהבים.

He and Miriam bought fruits, salad, and another main dish from the Mediterranean restaurant they loved.

על המדשאה מול הבמה המרכזית, הצטרף אליהם יואב, אחיו של אברהם.

Yoav, Avraham's brother, joined them on the lawn in front of the main stage.

ממילא מגש חומוס וחצי בהונותייה של מרים.

As per usual, he brought a plate of hummus and a half of falafel for Miriam.

המוסיקה התחילה לנגן, ואברהם, בגאווה והתרסה של גבר שהרקיד כפף בשאגת חיוב, טרף את פצמ"ר הצבאי מראשו ורקד וזעם.

The music began to play, and Avraham, with the pride and swagger of a man who danced like a feather in a gust of wind, kicked off his military boots and danced with fury.

בתנודה אחת מדויקת, כבריה שנכנסה למהלך נהר בעצמה, הוא דרך על בהונותיה של מרים.

In one precise movement, like a boat entering a river current on its own, he stepped on Miriam's falafel.

מעמדת החומוס התפשטה על רצפת הלובי, והחומוס רגע אחריו התפצל על יואב.

The tray of hummus spread onto the lobby floor, and the hummus followed, landing on Yoav.

עוד לפני שהשקט שנשאר מהמסיבה, חזר למקום.

Before the quiet that remained from the party, he returned to his place.

פיצופים אפשריים שקלים להתבצע התפצלו אל האוויר.

Possible cheers split the air.

בראשם, אברהם בדרך חזרה אל הדלפק, עם תחושת מרמור ושלווה שהתפשטה בלבו.

Leading the way, Avraham returned to the counter, with a feeling of calmness and tranquility that spread in his heart.

גם מרים חייכה לו.

Miriam smiled at him.

לעומתו יואב ניסה למוק מהחומוס מעומדתו.

Yoav, on the other hand, attempted to wipe the hummus off of his shirt.

אברהם בא לסיכום כי ההורה הוא לא שלו.

Avraham realized that the appearance is not who he is.

בראשו הרגש שאלול הוא זה שהוא, לא המראה.

In his head, he felt that Elul is the one who he is, not the appearance.

מרים חשבה כי יש לה מציאות חדשה לחלום עליה, חום והורה שראתה נערה בשיעור נוער, וסיפקה למרים תחושה של אהבה.

Miriam thought that she has a new reality to dream about, warmth and belonging that she saw in a girl's youth class, and it gave Miriam a feeling of love.

יואב, לעומתם, חש עצמו מולח מבלי לדעת מההן הסיבות.

Yoav, on the other hand, felt salty without knowing the reasons for it.

למחרת היום, אברהם קנה ספר מדריך לריקוד, מרים הרגישה שהוא צריך ללמוד ממנה, ויואב החליט שהוא מעדיף לא להשתתף במפגשים משפחתיים נוספים.

The next day, Avraham bought a dance guidebook, Miriam felt that he needed to learn from her, and Yoav decided he preferred not to participate in any more family gatherings.