דיוויד התרגש בהחלטה. הוא היה בתושבי מנהטן שמבקר תל אביב לראשונה. שרה, חברה ילידת תל אביב, הכרה אותו במסיבת מינהטן שהוא מארחנת. כעת הוא היה עומד לטעום פלאפל לראשונה.

David was excited with anticipation. He was a resident of Manhattan visiting Tel Aviv for the first time. Sarah, a native Tel Avivian friend, introduced him to the small, lively falafel shop. Sarah pointed at the scattered pendants hanging over the counter and laughed. "Those are the backgrounds of all of my pictures from when I was 16," she said. David picked up the pendants with the spatula that Sarah handed him, and indeed, the pendants spun, changing the pictures, and unexpectedly, they fell in all directions.

ממטרות נפלו ברחבי הדלפק, חלקן לארגז השאג, חלקן לאשפה, ואפילו חלקן על הרגליים של דיוויד. שאר הלקוחות הפוים סיפקו את התרבות הים-תיכונית שלהם בצחוקות הפצצה שהם ניתנו בהם. שרה לא הצליחה להימנע מהצחוק. את הבלגן הקומי הזה היא לא תשכח שנים.

Pendants fell all over the counter, some into the trash, and even some on David's feet. The other customers expressed their Middle Eastern culture with explosive laughter. Sarah couldn't help but laugh. She wouldn't forget this comedic mess for years.

ברחבי החנות הקטנה, דיוויד פשוט עמד וצחק. גם שאר הלקוחות לא הכלו להגיב מצחוק משוחרר. בוהה מן החניין, דיוויד סיים לעזור למלך לנקות את החנות, מבט אבוד בפניו.

In the small shop, David simply stood and laughed. The other customers couldn't stop laughing either. After recovering from the laughter fit, David helped the owner clean up the shop, lost in his thoughts.

הם יצאו מהחנות, המשיכו לצחוק על האירוע. למד דיוויד את החוויה המרתקת של הכשלון בחזרה לסיפוק. מעכשיו, הוא נקי של החשש מפני השגיאה, בין אם זה בתפקיד הממטרות מהסלסלה או סבל ממסיבת דיפלומטיה.

They left the shop, continuing to laugh about the incident. David learned the fascinating experience of embracing failure. From now on, he was free from the fear of making mistakes, whether it was handling the pendants from the basket or suffering through a diplomacy party.

"תודה שאתה לא רוצה לחזור לניו יורק מיידית," אמרה שרה לו בחריפות, שוב מבעסת בערך את החיוך שלה. "אני חושב שיש משהו טוב שאני רואה בתל אביב".

"Thank you for not wanting to go back to New York immediately," Sarah said sharply, playfully teasing her smile. "I think there's something good that I see in Tel Aviv."