אברהם, שירה ויוסי עמדו מבולבלים במטבח, מולם נראה כמו מר עולם של חומוס.

Avraham, Shira, and Yossi stood confused in the kitchen, facing what seemed like a world record amount of hummus.

"שש קילוגרםים?

"Six kilograms?

באמת?

Really?"

" תיאר התמהה אברהם.

exclaimed Avraham in astonishment.

היו ממלאים את הקערות עם חומוס כשהם מתכננים לערוך מסיבה קטנה בדירתם בתל אביב, אך כנראה שהזמינו את הכמויות לאולימפיאדת החומוס.

They were filling bowls with hummus as they planned to throw a small party at their Tel Aviv apartment, but it seemed like they had ordered the quantities for a hummus olympiad.

לתל אביב הייתה תרבות חומוס מאוד מפותחת, אך לעיתים קרובות אף אחד לא יכל להנחת את הקאסם של שלושתם.

Tel Aviv had a highly developed hummus culture, but often nobody could fathom the magnitude of their appetite.

שירה חשבה שלספונג'בוב יהיה מעניין כמסקה, ויוסי חשב שיכולים לשים את החומוס הנותרת על ופלאפל.

Shira thought a hummus spa would be interesting as a joke, and Yossi thought they could use the remaining hummus as a facial mask.

אבל אחרךך הם הבינו שזה הרבה יותר מאשר מספיק גם לאולימפיאדת הרעב.

But soon they realized it was much more than enough even for the hunger olympiad.

אברהם ההיה זה שהגיע לרעיון.

It was Avraham who came up with an idea.

"יש לכם שמעתם על גרטל והנסיך החומוס?

"Have you ever heard of Gartel and the Hummus Prince?"

" הוא שאל.

he asked.

"זה הרעיון שלי!

"That's my idea!"

" המסיבה התחילה ועל מנת לממש את הרעיון, הוציאו את הטלוויזיה מהסלון והציבו במקומה את קערת החומוס הגדולה.

The party began, and to execute the idea, they took the television out of the living room and replaced it with a large bowl of hummus.

האותחלים הגיעו תוך שילוב התמהה, אך שירה הסבירה את החוקים – כל אחד צריך למצוא הכי הרבה יצירות יצירתיות להשתמש בחומוס.

The guests arrived in awe, but Shira explained the rules - everyone had to come up with as many creative works as possible using hummus.

המסיבה התפתחה למשחקיות מדהים.

The party turned into an amazing display of creativity.

בין היגמול החומוסיים, הייתה שם באטמן ששקה את עצמו בחומוס והציב מסכה, וחבר נוסף בנה את מיניאטורתה של מגדלור יפו מהחומוס שנותר.

Among the hummus sculptures, there was someone dressed as Batman who covered himself in hummus and wore a mask, and another friend built a miniature model of Jaffa's lighthouse from the leftover hummus.

ניצח בסוף אברהם, שאכל את הכמויות הגדולות ביותר של חומוס ללא יוצא מן הכלל.

In the end, Avraham won by consuming the largest quantities of hummus with no equal.

המסיבה נגמרה ולא נשאר ניירוס חומוס בעיר.

The party ended, and there was not a trace of hummus left in the city.

כולם זכרו את אותו ליל של מסיבת החומוס וכאשר סיפרו עליו לידידיהם, זה היה עם חיוך המקפיא את הלב.

Everyone remembered that night of the hummus party, and when they told their friends about it, it brought a smile that warmed the heart.

כך, התחילה והוכנסה למשולש הברמודה של סיפורים אורבניים של תל אביב את הסיפור של מסיבת החומוס שלזכור אותה תמיד כאשר יתקרם לך חומוס בקערה.

Thus, it became part of the legendary triangle of urban stories of Tel Aviv, the story of the hummus party, always remembered when a bowl of hummus is served to you.