בלב העיר הקדושה, ירושלים, עומד בגאווה הר הבית, ומי שיצעד ברחובותיה, באזור העיר העתיקה, ישמע קולו המרגש של הרב דניאל.

In the heart of the holy city, Jerusalem, stands with pride the Temple Mount, and whoever walks in its streets, in the area of the Old City, will hear the moving voice of Rabbi Daniel.

רב השכונה, אוהב עם, חי ונושם את מוסר ההלכה.

The neighborhood rabbi, a lover of people, lives and breathes the ethics of Jewish law.

אך למרות המעמד הראוי לכבוד שלו, רב דניאל מוכר גם לחופש הרוח שלו ומרגשתו השובבה.

But despite his dignified position, Rabbi Daniel is also known for his playful and spirited nature.

ביום חמישי, שעה לפנות ערב, החל רב דניאל בדרשתו השבועית.

On Thursday, just before evening, Rabbi Daniel began his weekly sermon.

הקהל, מכל המגזרים, הלך ברגליו.

The audience, from all sectors, walked on foot.

ובאותו מקום, באותה שעה, התנהגה שרה, בנותו הצעירה של הרב, כמו כל יום חמישי מאז שידעה ללכת.

And at the same place, at the same time, Sarah, the youngest daughter of the rabbi, behaved as she did every Thursday since she learned to walk.

היא לקחה את דוד, האח הקטן שלה, והם שלחו את ידיהם לאוצר הצעצועים שהצטבר לאורך השנים בבית הרב.

She took her little brother, David, and they reached out to the treasure trove of toys that had accumulated over the years in the rabbi's house.

מי רק ידע שבאותו יום, רב דניאל יכשיל.

Little did anyone know that on that day, Rabbi Daniel would stumble.

חשב שחיבר למערכת הכריזה, אך במקרה הוא החזיק במיקרופון הצעצוע של דוד, צעצוע צבעוני בצורת דינוזואר.

He thought he had grabbed the announcement system microphone, but in reality, he was holding onto David's toy microphone, a colorful dinosaur-shaped toy.

ייתכן שהוא לא הבחין בשגיאתו - שריפת חסלתו בשקף - עד ששרה החמידה לו את מהלך דרשתו המרתק.

Perhaps he didn't notice his mistake - the burning of his notes in the lectern - until Sarah sweetly corrected his fascinating sermon.

מהלך אירועים מצחיק שחשף תכלית מעניינת - אילו המיקרופון היה מחובר ממש, מערכת הכריזה הייתה מבהילה את כל השכונה עם הדרשה שלו.

A funny chain of events unfolded that revealed an interesting outcome - if the microphone had been truly connected, the announcement system would have thrilled the whole neighborhood with his sermon.

אך במקום, כלבי השכונה התחילו לשתעשע כאילו תפקידם בעולם הוא לחקות את הרב דניאל במילים שלו ובקולו.

Instead, the neighborhood dogs began to amuse themselves as if their role in the world was to mimic Rabbi Daniel in his words and voice.

למחרת, אין פתגם נפוץ יותר בירושלים מאשר "כמו רב עם מיקרופון של צעצוע".

The next day, there was no more common phrase in Jerusalem than "like a rabbi with a toy microphone."

בעוד שכולם הסכימו שהסיפור הזה הוא אחד לחודש - או אולי אפילו לחצי שנה, שרה ודוד רק צחקו, מכורח המצויין של הטעות.

While everyone agreed that this story was a once-in-a-month occurrence - or maybe even every six months - Sarah and David just laughed, enjoying the excellent humor of the mistake.

המסקנה שהגיעו אליה - גם אם אתה עשוי לחטוא, זו לא בהכרח קטסטרופה.

The conclusion they reached - even if you make a mistake, it is not necessarily a catastrophe.

אף אחד לא מושלם, גם לא הרב המקובל, ולפעמים זו בדיוק הטעות שצריכה לקרות כדי להביא לנו את התוודעות המחוייבת שאנחנו בניי אדם.

No one is perfect, not even the esteemed rabbi, and sometimes it's exactly the mistake that needs to happen to bring us the necessary human awareness.