הכותנה הכבירה מהלכת בעלייתותיו של רחוב אלנבי, התקיימו לדוד, גבר מרוסן ובחמישים מהחיים.

The large sack was walking up the steps of Allenby Street, a street known to David, a gruff man in his fifties.

הבריזה המליחה של הים הכתימה את האוויר, והצלצולים הבלתי פוסקים של החנויות הערבו בראשו את מנגינת היומיום של תל אביב.

The salty breeze of the sea tinted the air, and the constant chatter of the shops filled his head with the daily melody of Tel Aviv.

הוא נסע מעשרת הק"מ שלו הביתה בחיפה, למטרה אחת בלבד - המחיר הטוב ביותר לתוצרת הטרייה שלו.

He traveled from his ten kilometers away home in Haifa, for one purpose only - to get the best price for his fresh produce.

כיסוי נייר חום, מלא בתוצרת, מושקל על כתפו.

A brown paper covering, filled with produce, weighed on his shoulder.

הוא נכנס לשוק הכרמל, המזעזע בו צלילי התיקונים, הקריצות של הרכש והשיחות החריפות בין הרוכלים והלקוחות.

He entered the Carmel Market, filled with the sounds of repairs, the bargaining of purchases, and the sharp conversations between the merchants and customers.

"איזה בטטה?

"What potatoes?

איזה תפוחים?

What apples?"

" קראו לו הרוכלים ממדרגותיו.

called out the merchants from their steps.

"אל תקשיב להם דוד!

"Don't listen to them, David!"

" הכריז אורי, חברו הישן, "אתה יודע שאני אנהג יושר עםך.

announced Uri, his old friend, "You know I'll treat you fairly."

"בסוף, מחיר נמוך יותר הוצע לדוד, מטובח מזדמן, וקבל השוק את תוצרתו.

In the end, a lower price was offered to David, a spontaneous bargain, and the market accepted his produce.

דוד, יאושי, יצא מהשוק.

David, disappointed, left the market.

אך מרכז הכפייה, על מנת למצוא את רכבו, שלא היה שם.

But in the hustle, trying to find his car, which was not there.

בפניקה, הוא איבד את עצמו בין הרחובות הצרים של נווה צדק.

In panic, he lost himself in the narrow streets of Neve Tzedek.

לקח לו שעות, שבהן העיר התמלאה עם אורות חשיכה וצללים ארוכים, למצוא את המכונית שלו, אולם היא הופיעה מאחורי התחנת אוטובוס.

It took him hours, during which the city filled with the lights of the night and long shadows, to find his car, but it appeared behind the bus station.

בתוך המכונית הוא נכנס, מנסה להתמלא בנשימות, ותחל לדרך החזרה לחיפה.

He got into the car, trying to catch his breath, and began the journey back to Haifa.

לבסוף, בבית הו, דוד הבין שהיום הזה אינו אכזבה, אלא לקח.

Finally, back at home, David realized that this day was not a disappointment, but a lesson.

הוא לא קיבל את המחיר שלו, אך הבין שהמחיר האמיתי הוא הכבוד.

He didn't get his price, but he understood that the true price was honor.

שוב, הוא החליט לנסוע לתל אביב.

Once again, he decided to drive to Tel Aviv.

אך הפעם, הוא לא בא למכור, אלא לקנות - לקנות כבוד עצמי מלא.

But this time, he didn't come to sell, but to buy - to buy full self-respect.