אביב, הנהנה ממנוחה שקטה, פתאום מתעורר מצלצול ממריץ של הטלפון. המוסיקה שנשמעת מהצד השני של הקו מבשרת לו כי האורחים הראשונים של המסיבה הגיעו. "אני יכול לתפוס חמישה דקות לתת להם להתאפק?" אביב אומר בשיקול קול לרצפה. או אף אחד לא ממש מכבד את השעה שנקבעה מראש למסיבה?

Aviv, enjoying a quiet rest, suddenly awakens to the spirited ringing of the phone. The music coming from the other end informs him that the first guests of the party have arrived. "Can I take five minutes to give them time to compose themselves?" Aviv deliberates to himself. Does anyone actually respect the predetermined hour for a party?

אביב נשאר מופתע כאשר הוא משקיף מהחלון ורואה את דוד מנסה לחנות את המכונית, יעל מתאבצת להשמיד את פניה בתוך ראי מקום שבידיים. יעל מתעצמת לנסות לנמם את הרמקולים מתוך המכונית שלהם, שהם מנגנים מוזיקה כל כך רעשנית שאפשר לשמועה ממרחק של שבעה קומותי מבנה מסופר במרכז תל אביב. בץ' אביב נשקף בעינייהם מהחלונות של השכנים שהם מרמזים לו את מהומת הלב שלו.

Aviv is surprised when he looks out the window and sees David attempting to park the car, while Yael struggles to fit her face in the hands of her palms. Yael intensifies her efforts to try to muffle the speakers from their car, playing music so loud that it can be heard from a distance of seven stories high in a building in central Tel Aviv. Aviv catches a glimpse in the eyes of their neighbors from their windows, hinting at his tumultuous heart.

אביב לא ממהר להתכונן ולהתלבש. מסביר להם שוב שהמסיבה מתחילה רק בשעה 21:00, מאחר והוא לא אף אחד ביניהם על נהוג להגיע מוקדם. האזרחים מסתכלים בהלם, מחכים לצחוק עם השאר. אולם, לדעתם ממשיך לההיל, ולא במילים. סוף סוף, אחרי שהוא מתלבש ומגיע אל דלתו, הם לא מסוגלים להשאיר את מקום שום הזיה.

Aviv does not rush to prepare and get dressed. He explains again that the party only starts at 9:00 pm, as none of them are accustomed to arriving early. The citizens look shocked, waiting to joke with the rest. However, according to their opinion, the commotion continues, but not in words. Finally, after he dresses and reaches his door, they cannot resist poking fun at him.

האמת, היה משהו נחמד בכיסוי של מסיבה מוקדמת. לא היה להם עודף זמן להרגש מדי בתוך המונחם הלחות. אוגן נהנית מהחברה של קמח ודוד, האזרחים המיוחדים. אביב מרגיש כאילו הם ממש מחממים את הלב שלו. לפתע, אביב מבין שהם הגיעו לא מוקדם בטעות. אלא במכוון, בשבילו.

Truthfully, there was something nice about the early covering of a party. They did not have excess time to feel too much within the moist coolness. Aviv enjoys the company of Kfir and David, the special citizens. He feels like they truly warm his heart. Suddenly, Aviv realizes they did not arrive early by mistake, but intentionally, for him.

"אולי הם רק אוהבים להיות במסיבה," אביב מחכר את הדעת. אבל אז, מונח אהבה את האיזור החשוך. הוא משלים את ההכנה למסיבה עם דוד ויעל, מונחם שלהם באמצע, והם פנים מולי, מרהיבים את הלילה באורח פשוט, אך עמוק. לא כל מסיבה התחילה כה מוקדם, אבל בסופו של דבר, זו הייתה מסיבה שלא יחמיא להם לשכוח.

"Maybe they just love being at a party," Aviv ponders. But then love settles into the dark area. He completes the party preparations with David and Yael, comforted by their presence in the middle, facing him, enhancing the night in a simple yet profound way. Not every party started so early, but in the end, it was a party that they won't forget.

במסקנה, הפתיחה המוקדמת של המסיבה הפכה להיות בונוס בלתי צפוי. מילוי את הצללים של הלילה בעונג, בקומדיה, בריח חשמלי של פפקורנים ובמוזיקה בועטת. מיותר לאמר, אביב לא התלונן כאשר הצוותה הבאה הגיעה מוקדם, במועד הכולל של המסיבה. ויחד, הם המשיכו לחגוג את החיים בעיר שאינה משנה, בתל אביב.

In conclusion, the early start of the party turned out to be an unexpected bonus. Filling the night shadows with pleasure, comedy, the electrical aroma of sparklers, and kicking music. Needless to say, Aviv didn't complain when the next wave arrived early, within the party's inclusive timeframe. Together, they continued to celebrate life in the ever-changing city of Tel Aviv.