את השמש של תל אביב אי אפשר להתעלם ממנה. יותר מזה - היא מתבצעת, ממלאה את המרחב. ביום המסוים הזה, הלך חמימותה בוקעת את העור של אברהם, שהיה מסתובב ברחוב שארץ שהממחיש בו את קשרו הצפוף לדמומה של לוס אנג'לס.

The sun of Tel Aviv cannot be ignored. More than that - it is active, filling the space. On this particular day, its warmth penetrated Abraham's skin, who was wandering the streets of a land that emphasized his close connection to the Los Angeles scene.

אברהם, אמריקאי אמיתי שנראה בבירתנו הלבנה, התהלך באילמות לכיוון השוק הקרמיל. הוא התעלף מעשרות הרוכלים השוכנים לרחבה, כל עמדה על פי הדין שלה, מתמטית סוערת של קו ראנדום. זה היו בעיקר הטעמים, הריחות והצלילים שתקפו את החושים שלו. היו שם כל מיני חצילים ותפוזים, עשרות מיני בשרסים ודגים, שופר משהה חטיפים וחפיפות. כל אלה בצהרי היום המתיכים מלבישים לכל השוק זהירות נפש במנדיל צבעוני.

Abraham, a true American seen in our white capital, walked in silence towards the Carmel Market. He brushed past the dozens of vendors scattered in the square, each stationed in their place, creating a tumultuous mathematical equation of randomness. It was mainly the flavors, scents, and sounds that assaulted his senses. There were all kinds of eggplants and oranges, dozens of types of meats and fish, shofar blower offering deals and bargains. All these in the midday heat dressed the entire market in a vibrant, colorful cloak.

אברהם נרתע והפנה בדרישה לרוני, הפרי החסר כל פחד שהזיק בחלום זהוב מתוך משקה ספרותי בצנם. "אני צריך להגיע לדיזינגוף סנטר , האם תוכל להצביע לי לאיזה כיוון ללכת?", הדגיש את הבקשה באנגלית שטוחה עם מבטא אמריקאי מעמיק. רוני שתק. הוא נפעם עם זאת המילה "דיזינגוף". התלבט רגע, סך הכל כדי לתפאר את השוק שלו, אז רמז – ר....א...ש...מ – אצבע עיוורת לכיוון הים.

Abraham was taken aback and turned to Roni, the missing fruit without any fear who clung to this golden dream from a literary concoction. "I need to get to Dizengoff Center, can you point me in which direction to go?" he emphasized the request in flat English with a deep American accent. Roni remained silent. He was taken aback by the word "Dizengoff." He hesitated for a moment, just to show off his market, then hinted – R...A...SH...M – pointing blindly towards the sea.

אברהם המשיך ללכת לכיוון שרמז לו רוני, ממש נשמע תחת רגליו ההמה של החיים של השוק. מתחת לעגלות המעופפות, שגרה לעיתים את כל הרחוב, במיוחד באותו היום שאברהם לא שכח מעולם.

Abraham continued in the direction Roni hinted, the noise of the market audibly under his feet. Under the flying carts that sometimes blocked the entire street, especially on that day Abraham had never forgotten.

בהמשך סיפורו, אברהם, המבין את מאמצו לעקוב אחרי הבינה המקומית, מגיע לדיזינגוף סנטר. אברהם מתארח מתחת למיזוג האוויר. זהו משך קצר, חודש בארץ, אבל מתחיל בדרך מאובקת אל מסלול המהיר. בטיול הבא שלו אברהם מתכנן, "אגוזים! הבאתי ניו-יורק אלי. אשתמש בגוגל מפות לא תהיה תקלה בנישואי הפנימיים של המקום הזה. אבל מה... תמיד תהיה לי תמיד את הסיפור שלי עם שוק הכרמל." שה תל אביב, המסע בין קוי המחשבה האזרחים המסתובבים ברחבתה.

Later in his story, Abraham, understanding his effort to follow the local intelligence, arrives at Dizengoff Center. Abraham is hosted under the air conditioning. It was a short period, a month in the country, but it began with a dusty road towards the fast track. In his next trip, Abraham plans, "Nuts! I brought New York with me. I will use Google Maps so there won't be any trouble with the internal navigation of this place. But what... I will always have my story with the Carmel Market with me." The story of Tel Aviv, the journey between the lines of citizen thoughts wandering in its square.