השמש דקרה מעל מסלול הסחר של שוק הכרמל בתל אביב, בלתי נשלחה. ליעל, אזרחיה חדשה ממרילנד, ארה"ב, שהתה פנימה עושה כניסה מהוססת ללגונה השוקקת זו, היה קשה לסבול את חום היום. היא הלכה חד-חדאית בין הדוכנים, מסתכלת בתמימות על מגוון הבזרים, הבגדים והממתקים שנתנו לשוק את ריחו המשך וטעמו המיוחד.

The sun pierced above the path of the Carmel Market in Tel Aviv, relentless. Yael, a new resident from Maryland, USA, who was sweating from the intense heat, made a hesitant entry into this bustling market. It was hard for her to bear the heat of the day. She walked tentatively among the stalls, innocently looking at the variety of trinkets, clothes, and sweets that gave the market its unique smell and taste.

אז היא שלחה את תיקה הקטן, בתקווה למצוא את מפת העיר שלה ושם היה המחמאי הגדול שלה– אין מפה. קשר עם עולם החוצה ננתק. היא הרגישה את חום דם המתח בה איך הוא בוער בתוך ורידיה, אך היא החליטה שזהו מקרה לא אופייני להתרגשות או פחד. היא כל כך רצתה להיות כאן.

She pulled out her small bag, hoping to find her city map and the name of her great comforter – nowhere to be found. The connection to the outside world was severed. She felt the tension in her blood, how it burned inside her veins, but she decided this was not a situation to be alarmed or afraid. She so wanted to be here.

היא דחפה את עצמה דרך פרחי התפו"א וגישתה את בעל הדוכן הקרוב ביותר. בעברית רצוצה היא ביקשה הוראות דרך. "איך אני מגיעה לרוטשילד?" אמרתה האיש נתן לה הוראות מקומיות שונות, מסובך להעכל עבור מישהי שרק הגיעה לארץ זו.

She pushed herself through the jasmine blossoms and approached the nearest stall owner. In broken Hebrew, she asked for directions. "How do I get to Rothschild?" she said. The man gave her various local directions, complicated to digest for someone who had just arrived in this country.

אך למרות את המסלול הארוך והבלתי צפוי, ליעל הייתה איזו הרגשה של נחמה — בטחון בלתי נמנע שהיא מסוגלת לתקנות את התעלומה הזו. היא חייכה לבעל הדוכן, תודה מנומסת והמשיכה לסובב את השוק.

But despite the long and unexpected route, Yael felt a sense of relief – an inevitable confidence that she could solve this mystery. She smiled at the stall owner, thanked him politely, and continued to navigate the market.

בתוך כמה דקות, לאחר שניסתה לעקוב אחרי מה שהיא חשבה שהם הכיוונים, היא תקעה בבית קפה קטן, בו ישבת קבוצה של אינטליקציאלים מהנים באספרסו. קשה לקרוא ספרי כאשר אתה מתמקם על מנרה במרחק של ארבעה מטרים מהזיקוקים המתפשטים מן השמיים.

Within a few minutes, after trying to follow what she thought were the directions, she found herself in a small café, where a group of intellectuals sat sipping espresso. It's hard to read books when you're perched four meters away from the buzzing flies in the sky.

יוסי, שהיה מסיר לבנו הקטן מקציף, שם לב לליעל. הראוי להמשך היחסים שנפתח בשף, אשר חייך לו. יוסי זיהה די מהר שהיא טיילת תל-אביבית מטורף, מחפשת את הכיוון שלה. בדרכו המפונקת, הזריק את ההוראות לה לאחרי הזיקוקים: "שלוחה לשוא, בחורה. פנה שטח". יעל הבינה. היא בראש שלה את זיקוקי היום החם של המזרח התיכון, בדיוק כפי שהיא תמיד חלמה לראות.

Yossi, who was entertaining his young son with froth, noticed Yael. Proper decorum led to the opening of the conversation between the chef, who smiled at him. Yossi quickly realized that she was a clueless Tel Aviv explorer, searching for her direction. In his fancy way, he threw the directions to her after the flies: "Go straight down, girl. Turn right." Yael understood. She envisioned in her mind the hot eastern Mediterranean winds, just as she had always dreamed of seeing them.

מהר מאוד, היא מצאה את עצמה שוב בזרם התנועה של העיר, הפעם ביד עם מפת תל אביב מלאה בציורים של רחובות ומבנים המכיוונים לשארית העיר. חיוג מהיר לממכרת המפות שבאה עם טיפים נוספים על האיזור והוא פתאום הרגיש קטן ומוכר יותר.

Very soon, she found herself back in the city's flow, this time armed with a map of Tel Aviv filled with street drawings and coordinated buildings. A quick call to the map vendor, who came with additional tips on the area, made her suddenly feel more familiar and small.

כשהיא הגיעה סוף סוף לרחוב רוטשילד, מאוחר באותו יום, ליעל הייתה לה לגמרי מציאה מחודשת - נצחון פרטני ממדים עצומים. היא דעכה את המסילה הפנימית שלה למרמלדה בתל אביב שלה, אחת שרחוקה מן הקלישאות של התיירים, מעין ניצחון בקרב הנהיגה שלה אל השפת העברית ואת העיר. היום הראשון שלה בכחלון נפטרונים היה שלט ענק של זריזות ושליון - שינוי גדול מהרחק שהיא התחילה ממנו.

When she finally arrived at Rothschild Street, late on that same day, Yael felt completely renewed – a personal triumph of immense proportions. She adjusted her internal compass to her Tel Aviv jam, one far from the tourist clichés, a victory in her navigation battle towards the Hebrew language and the city. Her first day in the melting pot of Neve Tzedek was a huge sign of agility and courage – a significant change from where she started.

וכך, יעל הגיעה לתובנה. תל אביב היא לא בהכרח אשר אתה רואה בעינייך, אלא איזה דרך אתה גורם לעינייך לראות אותה.די קל לזרום מחליף לחליף, להשאיר את המוח במודעה קליניקאית.אבל חלונות, פה ושם, משחררים את הנשמה - ואז, אתה מוצא את האמת שלך., תל אביב הוא אמת שלא ניתן למנוע את מציאתה, משהו שאתה מצפה למצוא רק שאתה מגיע. עברית שברה, התאמה קשה הוקמה והאישה האמריקאית מצאה את דרכה דרך העיר.

And so, Yael came to a realization. Tel Aviv is not necessarily what you see in your eyes, but how you cause your eyes to see it. It's quite easy to flow from substitute to substitute, to leave your mind on autopilot. But, windows, here and there, release the soul – and then, you find your truth. Tel Aviv is a truth that cannot be avoided once found, something you expect to discover only when you arrive. Hebrew broken, a tough adjustment made, and the American woman found her way through the city.