תחנת הרכבת של תל אביב לא מכירה הפסקה, רושם, אנשים מתאספים ונפזרים, מבולבלים בעולם החדש בו הגיעו.

The train station in Tel Aviv doesn't have a break, registers, people gather and disperse, confused by the new world they have arrived in.

במרחב הזה התייצבה מרים, נשיאת חיוכים וקרני שמחה לכל הצדדים.

In this space stood Miriam, a queen of smiles and horns of joy to all sides.

מרים הייתה מרכזת באנרגיה שמלאה אותה, תמיד משוחררת לגמרי, כדי לעזור לתיירים שהתייבשו שאינם מכירים את השפה.

Miriam was a center of energy that filled her, always completely liberated to help tourists who were dried up and did not know the language.

החל מאמורות גמילה, נוגעת ברך עם מתנדנדת מטוסון וכלה בצוואר כחלבון מושמשם, מרים תמיד הפתיעה את התיירים במהירותה להתמצא.

Starting from acts of kindness, touching the cheek with a swaying pacifier, and ending with arms around them like worn-out breastplates, Miriam always surprised tourists with her quick ability to connect.

מי אמר שלא ניתן לתקשר ללא מילים?

Who said communication is not possible without words?

אך אמנם, באחד הימים, התרחש מקרה שגרם לבלבול וצחוק.

However, indeed, one day, a case occurred that caused confusion and laughter.

מול מרים עמדו שני תיירים מאויירופה, פניהם המבטיח את התרבות שנושאים עימהם.

Facing Miriam were two European tourists, their faces promising the culture they carried with them.

מרחמי הלב של מרים נמסו מרחמים.

Miriam's heart of compassion melted with mercy.

באופן אינטואיטיבי, התחילה לדבר איתם בעברית.

Intuitively, she began to speak to them in Hebrew.

"הגעתם מהתחנה?

"Did you come from the station?

באים לעזור עם המזוודות?

Are you here to help with the luggage?"

" היא שאלה בחיוך.

she asked with a smile.

תהפוך נבהלה, זרקו מבטים מבולבלים זה לזה.

Turning flustered, they exchanged confused looks.

מרים דחפה את ראשה לצד, בילבלה.

Miriam pushed her head to the side, perplexed.

זו לא הפעם הראשונה שהעמדה אנשים במצב לא נוח, אך זו הפעם הראשונה שמדובר בטעות שלה.

It was not the first time she put people in uncomfortable situations, but it was the first time it was her mistake.

שקט נפשע אופף את הסביבה, אך למרות הבלבול, מהר מאוד הבנה שקרתה טעות.

A quiet soulful peace enveloped the surroundings, but despite the confusion, she quickly understood her mistake.

נראה שקשה להיות מתורגמנית ללא שפה משותפת.

It seems challenging to be a translator without a shared language.

היא התקנה את טעותה, דיברה באנגלית והשאירה את תל אביב כשמחקה את השפה העברית לתיירים.

She acknowledged her mistake, spoke in English, and left Tel Aviv erasing the Hebrew language for the tourists.

אף שהמאורע גרם למעט בלבול וחששות, התיירים התחילו לצחוק בפליאה ולמחוא כפיים בהתרסה.

Although the incident caused some confusion and concerns, the tourists started laughing heartily and applauding in amusement.

הבינו שהעיר שמגיעים אליה מסגננת קסם משלה, של בני אדם ששכחו לחשוב פעמיים לפני שהם מדברים.

They realized that the city they arrived in casts its own charm, of people who forgot to think twice before they speak.

מרים הוסיפה את האינטראקציה הזו ללימוד עצמי שלה והמשיכה לתת מרחק מוגן לתיירים שהגיעו לעיר בת הים.

Miriam added this interaction to her self-learning and continued to provide a safe distance for tourists who arrived in the city by the sea.