באוירה החמימה של תל אביב, בלב השוק המקומי, קיימת חנות קטנה שלם.

In the warm atmosphere of Tel Aviv, in the heart of the local market, there is a small shop called Shalem.

באותו יום חסון, פוקדה יעל את החנות.

On that particular day, Ya'el visited the shop.

יעל הייתה תושבת תל אביב מזו זמנים, אך מעולם לא היה לה תחושת טבע כאשר היא מדברת בעברית.

Ya'el had been a resident of Tel Aviv for quite some time, but had never quite felt natural when speaking Hebrew.

לעיתים, המילים המתוך לשונה היו מסתבכות.

Sometimes, words from her tongue would get tangled up.

"נותן לך לחצוץ של יין?

"Could I have a bottle of wine?"

", היא שאלה את בעל החנות, אך במקום "חציץ" יצא "חצוץ".

she asked the shop owner, but instead of "bottle" she said "buttock".

בעל החנות דילג מהצחק.

The shop owner skipped over the mistake.

מבלבל את המילים לרוב מסתיים בחוויות מוזרות עבור יעל, והמקרה הנוכחי הוא דוגמה לכך.

Mixing up words usually led to strange experiences for Ya'el, and the current incident was an example of that.

הבעלים של החנות, הבולט באדיבותו, סירב להחמיא על הטעות שלה.

The shop owner, notable for his kindness, refused to praise her mistake.

אף על פי כך, הוא מענה בשמחה: "זה לא חצוץ, זה חציץ!

Nevertheless, he responded with joy, "It's not 'buttock', it's 'bottle'!

אבל אני מניח שאפשר לזרום עם אילו שמילה שתבחר".

But I guess we can go with whichever word you choose."

צחוק קטן חש מאחורי המילים שלו.

A small laugh was heard behind his words.

יעל, הפסיקה לצחוק.

Ya'el stopped laughing.

היא גם הרגישה הכרח בלתת הסבר: "אני מסתבכת קצת עם המילים.

She also felt compelled to explain, "I struggle a bit with words.

פשוט לא יכולה להפסיק.

I just can't seem to stop."

"בלי לאבד את חיוךו, בעל החנות ביקש שלא תדאג.

Without losing his smile, the shop owner asked her not to worry.

"את מחמיאה ליין שלי," הוא אמר, "ויש בזה משהו מאוד מחמיא.

"You flatter my wine," he said, "and there's something very flattering about that."

""תודה," ענתה יעל, "אני אפשר לשאול אתך משהו, אם אתה לא מתנגד?

"Thank you," replied Ya'el, "Can I ask you something, if you don't mind?

אתה לא מחשיב את השגיאה שלי כמשהו מביך?

Do you not consider my mistake embarrassing?"

""כמובן שלא," ענה בעל החנות תוך שהוא מחייך, "זה מה שהופך אותך למייחדת.

"Of course not," replied the shop owner with a smile, "that's what makes you unique."

"כEach מסתיים הסיפור עם יעל.

And so, the story comes to an end with Ya'el.

למרות שהיא משחקת עם המילים, היא מתמודדת עם זאת בביטחון.

Even though she plays with words, she deals with it confidently.

יש לה את היכולת להצחיק אנשים, והיא מצליחה לגעת בלוב העומק של המילים, גם כאשר היא מבלבלת אותן.

She has the ability to amuse people, and she manages to touch the deep heart of words, even when she mixes them up.

ובנוסף, יעל מגיעה למסקנה שיש בה משהו מיוחד, משהו שהופך אותה לייחודית.

Furthermore, Ya'el comes to the conclusion that there is something special about her, something that makes her unique.

ובתוך כל זאת, יצאה בנפשה, שמחה ומנצחת.

And through it all, she emerges herself, joyful and victorious.