רוח החוף המלחה על תל אביב, מעבר לרועש העיר הקופץ.

The salty sea breeze blew over Tel Aviv, beyond the bustling city.

מהבין המבנים המבלטים, הים נראה כאי-שקט המקיף את התרמיל והשקט המשוגע.

Among the prominent buildings, the sea appeared as quasi-calm, enveloping the crazy tranquility.

דוד ושרה עמדו ליד קיוסק מיושן, מסתכלים על אחראי השוויון השובב המגעיל בינתיים לעיר.

David and Sarah stood beside an old kiosk, watching the mischievous and irritating equalizer responsible for the city.

“זמן סטנדרטי יהודי,” התחילה שרה בחיוך מבריק, "הוא מונח שאנחנו משתמשים בו כאן בישראל.

"Jewish standard time," Sarah began with a bright smile, "is a term we use here in Israel."

"המבקר, אדם בשם ג’ון, מנחם את המנהיג האפשרי של הראיה שלו, מסתכל במרמורה.

The visitor, a man named John, comforted his conceivable guide, gazing intently.

היה תחושת כגון ערפיליות בטאי, אפילו בחום הלהטה.

There was a somewhat bewildering feeling in the air, even in the heat of the moment.

“חשבתי שזה בדיחה,” אמר.

"I thought it was a joke," he said.

"למה תחשובו שהזמן שלכם יותר טוב משלי?

"Why do you think your time is better than mine?"

"דוד, בעצם לא נח במחשבותיו, נשאר שקט.

David, actually lost in his thoughts, remained quiet.

הוא הביט ביישוב העיר והתחיל לצחוק.

He looked at the city settlement and began to laugh.

“זה לא שהזמן שלנו יותר טוב,” אמר הוא.

"It's not that our time is better," he said.

"פשוט שונה.

"Just different."

"שרה השתמשת במספרייה באורח מטורף.

Sarah expressed herself in a wildly energetic manner.

"אנחנו מתייחסים לזמן באופן שונה קצת," היא הרחיבה.

"We perceive time a bit differently," she elaborated.

"קראתי לזה 'זמן סטנדרטי יהודי', אבל בעצם זה בדיחה.

"I call it 'Jewish standard time,' but it's actually a joke.

אנחנו פשוט מאמינים שכולם מגיעים מאוחר, זה כמעט תרבות אצלנו.

We just believe that everyone arrives late, it's almost a culture for us."

"הבנה הלכה וחשה בעיני ג'ון.

Understanding dawned in John's eyes.

דוד ושרה, מצד אחד, היו מרוצים.

David and Sarah, on one hand, were pleased.

הביטוי 'זמן סטנדרטי יהודי' היה עכשיו מובנה לו לגמרי.

The expression 'Jewish standard time' was now completely understood by him.

לימדו אותו לא רק על מנהגים יהודיים, אלא גם על החיים היום-יומיים של האנשים בתל אביב.

They not only taught him about Jewish customs but also about the daily lives of the people in Tel Aviv.

הוא שמח שהם הציעו לו להגיע, נהנה מהאווירה הים ומשקה קר בשם 'מלפפונים'.

He was glad they invited him, enjoying the sea atmosphere and a cold drink called 'limonana.'