שדרות פביאני בתל-אביב היתה שקטה באותו מוצשי, החום של ברחובות הסבלני והאוויר לח במיוחד.

Sderot Fabiani in Tel Aviv was quiet on that Saturday, the heat of the streets was intense and the air was particularly humid.

מרחק כמה דקות מהים, בדירת מרפסת קטנה, שרה היתה מארחת את חבריה לארוחת ערב.

Just a few minutes from the sea, in a small balcony apartment, Sarah was hosting her friends for a dinner.

שרה המזמנת את חבריה היתה מחויכת ומנסה להאריך את שמחת הלב במהלך הארוחה.

Sarah, the inviting host, was witty and trying to extend the joy of the evening during the meal.

הייתה לה מנה אהובה, תימני, "ג^'חנון-צ'יפס" כנקראה.

She had a beloved dish, Yemeni "Jachnun-Chips" as it was called.

אך במהלך הארוחה, משהו חריג קרה.

But during the meal, something unusual happened.

שרה, מארחת הערב, פתאום התחילה לערבב בין המילים שלה בעברית ובאנגלית, "We all need לשם שינוי more מקום!

Sarah, the host of the evening, suddenly started mixing her words in Hebrew and English, "We all need 'for a change' more 'space!'"

" היא אמרה.

she said.

הכל התפוצצו בצחוק.

Everyone burst into laughter.

היא שאלה את חברתה אם היא רוצה עוד "שלוש פרגיות," מתייחסת לכמה שתיית יין אפשר לשפוך לכוס.

She asked her friend if she wanted "three napkins," referring to how much wine can be poured into a glass.

פעם אחרית, היא אמרה כי היא רוצה "more פלפל בישול.

Another time, she said she wanted "more 'cooking pepper.'"

"לאורך כל הלילה, החברים צחקו והיה להם נהדר.

Throughout the night, the friends laughed and had a great time.

אף אחד לא ניסה לעצור את שרה מלדבר בערבית שלה, זה פשוט היה חשוב.

No one tried to stop Sarah from speaking in her Arabic, it was just important.

האווירה הבינלאומית שהיא יצרה באותה ניט דו-לשונית הפכה את הארוחה לבלתי נשכחת.

The international atmosphere she created with her bilingual banter made the dinner unforgettable.

כאשר הועם האחרון הודה ועזב, שרה עמדה מחייכת בהפתעה מההרתע שהיא יצרה.

When the last person thanked and left, Sarah stood smiling in surprise at the amusement she had created.

היא הבינה שהיה לה הומור משלה, והיא התחילה לחייך.

She realized she had her own humor, and she began to smile.

"אף פעם לא הכנתי 'ג^'חנון-צ'יפס' טעים כל כך", אמרה שרה, משקפת על לשונה המעורבת.

"I never made 'Yemeni Jachnun-Chips' taste so good," Sarah said, reflecting on her mixed tongue.

מאז, היא התחילה לדבר במילים מעורבות באנגלית ובעברית באורח שיגרתי, מה שהוכיח את השמחת הלב שלה באותה ניט.

Since then, she began speaking in mixed English and Hebrew words in a natural way, showing her joy from that night.

היא הבינה שהיא מיוחדת, וזה הפך את חייה להרבה יותר משעשע.

She realized she was unique, which made her life much more enjoyable.