באוויר הנעים של מחצית היום בדינג-דונג של פעמונים ממרכז העיר העתיקה, התקיים וויכוח תוסס. איתן ואביב, שניים מתושבי העיר, תוהים באוויר המתוק של ירושלים. המניחים את עומק תרבות הצעירים, מחלה וחסרה באור ימים.

On a pleasant afternoon in the hustle and bustle of bells at the center of the Old City, a lively debate took place. Eitan and Aviv, two residents of the city, pondered in the sweet air of Jerusalem. They contemplate the depth of youth culture, illness, and a lack of light in their days.

איתן, בעל הבית, חושב שהפלאפל שהוא מכין הוא הכי טעים. אך אביב אינו מסכים עם הדעה שלו. הוא מעריך שאת הטעם האמיתי של הפלאפל רק הוא מכיר. הוויכוח שלהם צלח על החנויות של השוק באזור מחנה יהודה.

Eitan, the homeowner, thinks that the falafel he makes is the most delicious. But Aviv disagrees with his opinion. He believes that only he knows the true taste of falafel. Their argument revolved around the shops in the market around the Mahane Yehuda area.

מיהו שהיה בפעם הממוחשת האחרונה, וראה את המחלוקת הוכפתה על תמר, עוברת ושבה המקום. היא הבינה שמדובר בוויכוח עמוק שצריך להביא לקרב. קרב של טעמים ואווירה של יום שוק רגיל בירושלים.

Then, in a memorable moment, Tamar observed the dispute unfold, come and go in the space. She understood that it was a profound argument that needed to be brought to a head. A tasting battle and an atmosphere of a regular market day in Jerusalem.

וכך קרה. אביב ואיתן הכינו את מנות הפלאפל שלהם מול העיניים של תמר. היא נכנה. היא טעמה והופתעה. מצד אחד היתה מנתו של איתן, שהייתה מנה מוכרת, מעגלגלת, עם הרגשה ידועה. מצד שני, היתה מנתו של אביב, שהייתה מלאה בהופעה אקזוטית, עם טעמים לא צפויים.

And so it happened. Aviv and Eitan prepared their falafel dishes in front of Tamar's eyes. She tasted, surprised. On one hand was Eitan's dish, a familiar dish, predictable, with a known feeling. On the other hand, Aviv's dish was full of an exotic appearance, with unexpected flavors.

אך מה תמר מחליטה? היא מניחה את ההוכחה למבחן, משקילה סוף סוף את התשובה. אביב ואיתן מחכים בציפיה. "אני חייבת לתת לנצחון השבחים לאביב", היא קוראת מחייכת, "טעם של השינוי, של הרפרשנט."

But what did Tamar decide? She puts the evidence to the test, finally weighing the answer. Aviv and Eitan wait expectantly. "I must give praise to Aviv for the victory," she says with a smile, "a taste of change, of refreshment."

חיוך מוצלח ורווקה מהנרנה על פני איתן. אביב מניף את ידיו בניצחון מתוך הפתעה. תמר מחמיאה לשניהם על חליל המאמץ שנכנס לבניית הפלאפלים.

A successful smile and a wink from Tamar towards Eitan. Aviv raises his hands in victory, surprised. Tamar compliments both on the effort put into making the falafels.

היום של השוק נמשך עם החיוך שנחרת בחלילה של תמר. וויכוח שנגמר, אך הזכר של הטעמים ממשיך להחיות.

The day in the market continues with the smile etched on Tamar's face. The argument may have ended, but the memory of the flavors continues to inspire.