הירח עלה מעל ירושלים, והאור שלו הזרים אור זהב על הכותל המערבי.

The moon rose over Jerusalem, and its light cast a golden glow on the Western Wall.

נעם הגיע לכותל יחד עם אביו.

Noam arrived at the Wall with his father.

זה היה יום שישי בערב, זמן קדוש לתפילה.

It was Friday evening, a sacred time for prayer.

נעם עמד מול הכותל.

Noam stood facing the Wall.

הוא חש את האבנים הענקיות והקרירות.

He felt the massive, cool stones.

הרבה אנשים התאספו מסביבו והתפללו.

Many people had gathered around him to pray.

הייתה אווירה מיוחדת מאוד.

There was a very special atmosphere.

הקולות של התפילות התחברו יחד למנגינה אחת יפה.

The sounds of the prayers merged into one beautiful melody.

נעם הרגיש התרגשות.

Noam felt excitement.

אביו הניח יד על כתפו.

His father placed a hand on his shoulder.

"נעם, שתהיה לנו תפילה יפה ושבוע טוב," אמר בחיוך.

"Noam, may we have a beautiful prayer and a good week," he said with a smile.

נעם הנהן בראשו ונשא את עיניו לשמים.

Noam nodded and lifted his eyes to the heavens.

הוא התחיל לשפוך את ליבו בתפילה.

He began to pour out his heart in prayer.

הוא התפלל לשלומה של משפחתו, לחבריו ולמען שלום העולם.

He prayed for the well-being of his family, his friends, and for the peace of the world.

תוך כדי התפילה, נעם הרגיש חיבור חזק למקום ולעולם סביבו.

As he prayed, Noam felt a strong connection to the place and to the world around him.

פתאום, נעם הבחין באיש זקן שעמד לא רחוק ממנו.

Suddenly, Noam noticed an old man standing not far from him.

האיש נראה עייף מאוד, כאילו נושא בעומס.

The man looked very tired, as if he was carrying a burden.

נעם הרגיש שאולי האיש צריך עזרה.

Noam felt that perhaps the man needed help.

הוא התקרב אליו ושאל: "סליחה, אדוני, אפשר לעזור לך במשהו?"

He approached him and asked, "Excuse me, sir, can I help you with something?"

הזקן הביט על נעם בעיני זוהר.

The old man looked at Noam with shining eyes.

"ילד יקר, תודה רבה," אמר.

"Dear child, thank you very much," he said.

"אני צריך עזרה בתפילה. שמי יהושע, ואני מתפלל פה כל שבוע."

"I need help with prayer. My name is Joshua, and I pray here every week."

נעם חייך והציע להתפלל יחד איתו.

Noam smiled and offered to pray with him.

הם עמדו קרוב אחד לשני, והחלו להתפלל יחד.

They stood close to each other and began to pray together.

בסיום התפילה, יהושע אמר לנעם: "תודה לך, הנער הנעים שלי.

At the end of the prayer, Joshua said to Noam, "Thank you, my pleasant boy.

כוח התפילה שלנו יחד עזר לי מאוד.

The power of our prayer together helped me greatly.

שתמיד תרגיש מחובר לחום ולשמחה."

May you always feel connected to warmth and joy."

נעם הרגיש גאווה ותחושת סיפוק גדולה.

Noam felt pride and a great sense of satisfaction.

הוא ידע שעשה משהו טוב.

He knew he had done something good.

הם חזרו הביתה עם ההרגשה הטובה הזאת.

They returned home with this good feeling.

אביו של נעם חיבק אותו ואמר: "אני גאה בך, נעם.

Noam’s father hugged him and said, "I am proud of you, Noam.

עשית מצווה גדולה."

You did a great mitzvah."

נעם חייך וענה: "אני שמח שעזרתי.

Noam smiled and replied, "I’m glad I helped.

הכותל תמיד מזכיר לי מה חשוב באמת."

The Wall always reminds me of what is truly important."

כך סיימו נעם ואביו את הערב בקדושה ושמחה.

And so, Noam and his father ended the evening with holiness and joy.

הלבבות שלהם היו מלאים בתודה ובתקווה לשבוע חדש וטוב.

Their hearts were filled with gratitude and hope for a new and good week.