ביום חמישי, השמש זרחה מעל ירושלים.

On Thursday, the sun rose over Jerusalem.

יוסי ורבקה פתחו את דוכן התבלינים שלהם בשוק מחנה יהודה.

Yossi and Rivka opened their spice stall in the Mahane Yehuda Market.

בוקר טוב, ירושלים.

"Good morning, Jerusalem."

יוסי ניער את הדלפק וניגב את האבק.

Yossi dusted off the counter and wiped away the dust.

רבקה סידרה את התבלינים והסבירנים בסדר מופתי.

Rivka neatly arranged the spices and labels.

"ככה זה צריך להיות," היא אמרה בחיוך.

"This is how it should be," she said with a smile.

בתוך השוק ההומה, אנשים עברו וקנו ירקות, פירות, וגבינות.

Within the busy market, people passed by, buying vegetables, fruits, and cheeses.

קולות קריאות הרוכלים התערבבו בריחות של חומוס, זיתים, וכל טוב הארץ.

The calls of the vendors mingled with the smells of hummus, olives, and all the bounty of the land.

פתאום, הגע קול רך: "אמא, אבא, בוקר טוב!

Suddenly, a soft voice was heard: "Mom, Dad, good morning!"

" זה היה אלעד, בנם של יוסי ורבקה.

It was Elad, the son of Yossi and Rivka.

אלעד היה תלמיד מצטיין, אבל בשוק הוא היה בן בית.

Elad was an excellent student, but in the market, he felt at home.

"היום אני עוזר לכם," אמר בחיוך רחב.

"Today, I'm helping you," he said with a wide smile.

יוסי הניח יד על כתפו של אלעד.

Yossi placed a hand on Elad's shoulder.

"בוא, אני אראה לך איך לסדר את התבלינים בחנות.

"Come, I’ll show you how to organize the spices in the shop."

"השעות חלפו בדוכן.

The hours passed at the stall.

אנשים קנו זעפרן, כורכום, הל ואפילו תבלין נדיר בשם "רסק אסווטידה".

People bought saffron, turmeric, cardamom, and even a rare spice called "asafoetida."

אלעד עזר להורים שלו והצליח למשוך יותר קונים עם החיוך החם שלו.

Elad helped his parents and managed to attract more customers with his warm smile.

ביום ההוא, ניגשה לאלעד אישה מבוגרת.

On that day, an elderly woman approached Elad.

"אתה יודע להכין תערובת מיוחדת לתה גרון?

"Do you know how to make a special blend for a sore throat tea?"

" שאלה.

she asked.

"בוודאי," ענה אלעד בבטחה.

"Of course," Elad replied confidently.

הוא לקח מעט ג'ינג'ר, קצת דבש, ולחץ עליה להתחיל.

He took a bit of ginger, some honey, and encouraged her to start.

"תוסיפי את זה למים רותחים," הסביר ולבסוף, הוסיף תאנה מהדוכן.

"Add this to boiling water," he explained, and finally, added a fig from the stall.

"המתכון הזה עבר בירושה," אמרה ריבקה בגאווה בעיני המוכרת.

"This recipe has been passed down," Rivka said proudly with a gleam in her eyes.

בסוף היום, נערך ספירת הקופה.

At the end of the day, they tallied the cash register.

"זה היה יום מצוין!

"That was an excellent day!"

" אמר יוסי בשמחה.

Yossi said happily.

רבקה הנהנה, עייפה אך מרוצה.

Rivka nodded, tired but content.

אלעד הסתכל על הוריו בגאווה.

Elad looked at his parents with pride.

"אמא, אבא, למדתי כל כך הרבה היום.

"Mom, Dad, I learned so much today.

תודה.

Thank you."

""היום הזה הזכיר לנו למה אנחנו פה, יחד כמשפחה," אמרה רבקה, וכולם חייך.

"Today reminded us why we are here, together as a family," Rivka said, and everyone smiled.

וכך, דוכן התבלינים בשוק מחנה יהודה המשיך לפרוח בזכות העבודה הקשה והמשפחתיות של יוסי, רבקה, ואלעד.

And so, the spice stall in the Mahane Yehuda Market continued to thrive thanks to the hard work and family unity of Yossi, Rivka, and Elad.

כל יום הוא היה חדש, מלא אתגרים והצלחות.

Every day was new, full of challenges and successes.

סיפורם של יוסי וריבקה היה סיפור של אהבה, מסירות, ועבודה קשה.

The story of Yossi and Rivka was a story of love, dedication, and hard work.

וכך הוא נשאר בזכרון של כל מי שעבר בדוכן התבלינים, אפילו כשכתבנו את הסיפור הזה.

And thus, it remained in the memory of everyone who passed by the spice stall, even as we wrote this story.