המגרש בחוף תל אביב היה מלא באנשים.

The field on the Tel Aviv beach was filled with people.

שמש קיץ חמה האירה כל פינה.

The hot summer sun illuminated every corner.

נועה שיחקה מטקות עם חברתה.

Noa was playing paddleball with her friend.

חיוכים צצים על פניהן כל פעם שכדור עף באוויר.

Smiles appeared on their faces every time the ball flew through the air.

פתאום, בעוד נועה רצה לעבר הכדור, דרכה על אבן קטנה.

Suddenly, while Noa was running toward the ball, she stepped on a small stone.

היא נפלה על החול והרגישה כאב חזק בקרסול.

She fell onto the sand and felt a sharp pain in her ankle.

"אוי, לא!

"Oh, no!"

", צעקה נועה.

Noa shouted.

חברתה רצה לעברה.

Her friend ran over to her.

היא עזרה לה להתיישב על המגבת.

She helped her sit down on the towel.

אנשים בחוף התחילו להתאסף.

People on the beach started to gather.

"מה קרה?

"What happened?"

", שאל אחד מהם.

one of them asked.

"נכון הכול בסדר?

"Is everything okay?"

", מוסיפה אישה אחרת.

added another woman.

נועה ניסתה לחייך אבל הכאב היה חזק מדי.

Noa tried to smile, but the pain was too much.

אחד הגולשים הציע לקרוא לחובש מהחוף.

One of the surfers suggested calling the beach medic.

כעבור כמה דקות, הגיע החובש.

A few minutes later, the medic arrived.

הוא בדק את הקרסול של נועה.

He examined Noa's ankle.

"נראה כמו נקע קטן", אמר ברוגע.

"It looks like a small sprain," he said calmly.

"אבל צריך לקחת אותך לבדיקה.

"But you need to go for a check-up."

" חברתה של נועה עזרה לה לקום ואחזה בידה.

Noa's friend helped her up and held her hand.

יחד הלכו אל המרפאה הקרובה לחוף.

Together they walked to the nearby clinic.

בדרך חשבה נועה על האכזבה.

On the way, Noa thought about the disappointment.

היא כל כך אהבה לשחק מטקות!

She loved playing paddleball so much!

במרפאה קיבלה חבישה והחובש הסביר לה איך לשים קרח ולהרים את הרגל.

At the clinic, her ankle was bandaged, and the medic explained how to apply ice and elevate her leg.

בהמשך אותו יום, ישבה נועה על המרפסת עם קרח על הקרסול והביטה על הים.

Later that day, Noa sat on the balcony with ice on her ankle, looking at the sea.

היא חשבה כמה חשובה החברות ואיך כולם בחוף דאגו לה.

She thought about how important friendship is and how everyone on the beach cared for her.

היא הבינה שנקע יעבור אבל החום והאהבה של חברים ומשפחה הם לנצח.

She realized that the sprain would heal, but the warmth and love of friends and family are forever.

היא החליטה שהיא תחזור לשחק מטקות, אבל הפעם תהיה יותר זהירה.

She decided she would return to playing paddleball, but next time she would be more careful.

וכך, בחיוך קל על פניה, הרגישה שהכל יסתדר.

And so, with a slight smile on her face, she felt that everything would be alright.