באמצע תל אביב, ליד גן ירוק מוקף בילדים שמשחקים וצוחקים, יש בית יתומים ישן.

In the heart of Tel Aviv, near a green park surrounded by children playing and laughing, there is an old orphanage.

יעל, עובדת סוציאלית, ביקרה שם בקיץ.

Yael, a social worker, visited there during the summer.

השמש חיממה את האבנים הישנות והריחות של פרחים מהגנים סיבכו באוויר.

The sun warmed the old stones, and the scents of flowers from the gardens mingled in the air.

יעל צעדה בפתח הבית בידיים פתוחות.

Yael walked into the house with open arms.

הילדים הסתכלו עליה בהסתייגות.

The children looked at her hesitantly.

הם לא הכירו את פניה.

They didn’t recognize her face.

היה ביעל משהו מעבר למטרה המקצועית.

There was something about Yael beyond her professional goal.

היא הרגישה צורך אישי לפגוש את המקומות שבהם עברה תקופה קשה בילדותה.

She felt a personal need to visit the places where she had gone through a difficult time in her childhood.

״שלום ילדים! אני יעל, באתי לדבר ולשחק אתכם,״ היא אמרה בחיוך רחב.

"Hello children! I’m Yael, I came to talk and play with you," she said with a wide smile.

אך הילדים רק הביטו בה בחשדנות.

But the children only looked at her suspiciously.

הם לא דיברו.

They didn’t speak.

יעל הרגישה את הכאב שלהם.

Yael felt their pain.

היא ידעה איך זה להיות שם, לבד.

She knew what it was like to be there, alone.

יעל לטשה אליהם מבט חמים.

Yael gave them a warm gaze.

היא הרגישה את הדמעות מגרות בעיניה, אבל החליטה לא לוותר.

She felt tears welling up in her eyes, but she decided not to give up.

״אני רוצה לספר לכם סיפור,״ היא אמרה והתיישבה על הדשא.

"I want to tell you a story," she said and sat down on the grass.

לאט לאט הילדים התקרבו, עדיין בחשד.

Slowly, the children came closer, still wary.

״כשהייתי ילדה, גרתי במקום כזה.

"When I was a child, I lived in a place like this.

גם אני הייתי בודדה.

I was lonely too.

היה לי צעצוע אחד בלבד.

I had only one toy.

׳בובה קטנה עם שמלה כחולה,׳ אני קראתי לה שמעונית.

'A little doll with a blue dress,' I called her Shimonit.

שמעונית הייתה החברה הכי טובה שלי.

Shimonit was my best friend.

אנחנו דיברנו כל היום.

We talked all day.

היא הבינה אותי כשאף אחד אחר לא.״

She understood me when no one else did."

לפתע, ילד קטן, אילן שמו, שעד כה היה הכי עוין, התקרב ושאל, ״מה קרה לשמעונית?״

Suddenly, a little boy, whose name was Ilan, who had been the most hostile so far, came closer and asked, "What happened to Shimonit?"

יעל חייכה אליו, ״שמעונית נשארה איתי עד היום שאני עזבתי.

Yael smiled at him, "Shimonit stayed with me until the day I left.

היא הייתה שם כשכולי הייתי עצובה, אבל היא עזרה לי לצאת מזה ולהיות חזקה.״

She was there when I was very sad, but she helped me get through it and become strong."

אילן דמיין את שמעונית ועיניו כבדו.

Ilan imagined Shimonit and his eyes became heavy.

״לי אין אף אחד כזה.״ הוא אמר בקול חלש.

"I don’t have anyone like that," he said in a low voice.

לפתע, הוא פרץ בבכי.

Suddenly, he burst into tears.

הרגשות שטפו אותו כמו גלים בים בקיץ.

His emotions washed over him like waves in the sea during summer.

יעל התקרבה וחיבקה אותו בעדינות.

Yael came closer and gently hugged him.

״אנחנו נשנה את זה,״ היא לחשה לו.

"We’ll change that," she whispered to him.

בעקבות אילן, עוד ילדים התקרבו אל יעל.

Following Ilan, more children came closer to Yael.

כל אחד מהם התחיל לבכות ולשתף את הסיפור שלו.

Each of them started crying and sharing their story.

זה היה כמו שביל שנפתח, והם החלו לדבר ולשתף אחד עם השני.

It was like a path had opened, and they began to talk and share with each other.

בסוף היום, כשהשמש שקעה, יעל הרגישה חמה בלב.

At the end of the day, as the sun set, Yael felt warmth in her heart.

היא ידעה שעזרה לילדים וגם לעצמה.

She knew she had helped the children and herself too.

היא מצאה חלק מהשלמה שחיפשה והרגישה תחושת סיפוק.

She found some of the closure she sought and felt a sense of fulfillment.

גם הילדים נראו רגועים יותר, מצאו שמץ תקווה וקשר עם מי שהבין אותם.

The children also seemed calmer, finding a glimmer of hope and connection with someone who understood them.

יעל חייכה וליבה התמלא.

Yael smiled, her heart filled.

היא מצאה דרך להתחבר שוב לעברה ולהמשיך קדימה עם יותר כוח ואהבה.

She found a way to reconnect with her past and move forward with more strength and love.

בתל אביב חזה קיץ נוסף של שינוי ותקווה.

Tel Aviv saw another summer of change and hope.