בכיכר הציבורית ההיסטורית של סוואנה, ג'ורג'יה, יונה ורבקה נכנסו ליום הראשון של בית הספר הקיץ.

In the historic public square of Savannah, Georgia, Yonah and Rivka stepped into the first day of summer school.

השמש זרחה במלוא עוזה, והציפורים צייצו בין העצים העתיקים.

The sun was shining brilliantly, and birds chirped among the ancient trees.

יונה, עם עיניים פעורות מסקרנות ושיער מתולתל מסתתר תחת כובע, פסע בזהירות לצד רבקה, בת דודו הבטוחה בעצמה.

Yonah, with wide, curious eyes and curly hair hidden under a cap, walked carefully beside his confident cousin, Rivka.

"זה מקום מדהים," אמרה רבקה, מתבוננת סביב.

"This place is amazing," said Rivka, looking around.

"מה דעתך, יונה?"

"What do you think, Yonah?"

"כן, זה... נחמד," השיב יונה בקול שקט.

"Yeah, it's... nice," Yonah replied quietly.

המורה שלהם, שי, חיכה ליד פסל באמצע הכיכר.

Their teacher, Shai, waited by a statue in the middle of the square.

הוא היה גבוה ונראה רציני, אבל עיניו הסגירו תשוקה לא מוסברת.

He was tall and looked serious, but his eyes revealed an inexplicable passion.

"שלום לכולם," אמר שי בקול ברור.

"Hello, everyone," Shai said clearly.

"היום נלמד על ההיסטוריה של המקום הזה."

"Today, we will learn about the history of this place."

שי הדריך אותם בין השבילים המרוצפים, סיפר סיפורים על מבנים עתיקים ושושלות משפחתיות עתיקות.

Shai guided them along the cobblestone paths, telling stories about ancient buildings and old family dynasties.

רבקה ששמעה את הסיפורים בעיניים מבריקות, משכה את יונה לנסות להשתלב.

Rivka, listening to the stories with sparkling eyes, nudged Yonah to try and get involved.

"יונה, תשאל משהו! זה מרתק," לחשה לו.

"Yonah, ask something! It's fascinating," she whispered to him.

אבל יונה הרגיש נבוך.

But Yonah felt embarrassed.

הוא רצה לשאול, אבל פחד לטעות או להישמע מטופש.

He wanted to ask questions but was afraid of making mistakes or sounding foolish.

בסופו של דבר הוא רק הלך אחרי הקבוצה, מרגיש קצת חוץ.

In the end, he just walked behind the group, feeling somewhat out of place.

לאורך היום, שי הכריז על פרויקט קבוצה.

Throughout the day, Shai announced a group project.

כל קבוצה תקבל משימה לחקור מונומנט היסטורי כלשהו ולספר עליו לכולם.

Each group would receive a task to research a historical monument and present it to everyone.

התלמידים התקבצו וקיבלו את המשימות שלהם.

The students gathered and received their assignments.

יונה הבין שזו ההזדמנות שלו.

Yonah realized this was his chance.

"אני מתנדב!" אמר יונה פתאום.

"I volunteer!" Yonah suddenly said.

רבקה הופתעה, אבל חייכה במהירות, מרגישה גאה.

Rivka was surprised but quickly smiled, feeling proud.

"יפה מאוד, יונה," אמר שי בחיוך דק.

"Very good, Yonah," Shai said with a slight smile.

"תבחר קבוצה ותתחילו לחקור."

"Choose a group and start your research."

יונה הצטרף לקבוצה קטנה של תלמידים והם התחילו לתכנן את ההצגה שלהם.

Yonah joined a small group of students and they began planning their presentation.

הם חקרו מונומנט קטן בכיכר, אבל תוך כדי החיפושים, יונה נתקל באבן מוזרה.

They researched a small monument in the square, but during their search, Yonah stumbled upon a strange stone.

בפינה נשכחת, האבן הייתה עם כתובת ישנה שכמעט לא נראית.

In a forgotten corner, the stone had an old inscription that was barely visible.

"היי, תראו את זה," אמר יונה לאחרים.

"Hey, look at this," Yonah said to the others.

כולם התכופפו לבדוק את האבן.

They all bent down to examine the stone.

שי שמע את המהומה והתקרב.

Shai heard the commotion and approached.

"זה מדהים, יונה," אמר שי עם מבט מופתע בעיניו.

"That's amazing, Yonah," Shai said with a surprised look in his eyes.

"זו כתובת שלא ידעתי עליה.

"This is an inscription I didn't know about.

תמשיך, מה כתוב שם?"

Go on, what does it say?"

יונה הקריא את הכתובת בקול רם.

Yonah read the inscription aloud.

זה היה סיפור על אדם ששחרר עבדים בדרום ועזר להם למצוא חופש.

It told the story of a man who freed slaves in the South and helped them find freedom.

שי, הופתע ומיד התחיל לספר סיפור נרגש על אותו אירוע.

Shai, surprised, immediately started to tell an impassioned story about the event.

התלמידים הקשיבו בשקיקה, וגם יונה הרגיש בטוח יותר.

The students listened eagerly, and Yonah felt more confident.

כשסיים, כולם מחאו לו כפיים.

When he finished, everyone applauded him.

שי חייך ואמר, "מצוין, יונה! אתה מצאת את הקול שלך היום."

Shai smiled and said, "Excellent, Yonah! You found your voice today."

בסיום היום, רבקה ניגשה אליו ואמרה, "גאה בך, יונה.

At the end of the day, Rivka approached him and said, "Proud of you, Yonah.

ראית, הצלחת בגדול."

See, you succeeded brilliantly."

יונה הביט בה וחייך.

Yonah looked at her and smiled.

הוא ידע שזה היה יום מיוחד.

He knew it had been a special day.

מאז אותו יום, יונה הרגיש יותר בטוח ופתח יותר שיחות עם חבריו ולימד אותם מרתקות מהיסטוריה.

From that day on, Yonah felt more confident, started more conversations with his friends, and taught them fascinating historical facts.

בקיץ ההוא, יונה למד לא רק על ההיסטוריה של סוואנה, אבל גם על היכולת שלו לזרוח ורכוש חברים חדשים.

That summer, Yonah learned not only about the history of Savannah but also about his ability to shine and make new friends.