בן גוריון המה באנשים.

Ben Gurion Airport was bustling with people.

קיץ.

Summer.

טיסות מבוטלות ומאחרות.

Canceled and delayed flights.

אביב, עיתונאי צעיר ושאפתן, רץ ממקום למקום.

Aviv, a young and ambitious journalist, was running from place to place.

הוא צריך ראיון בלעדי לכתבה חשובה.

He needed an exclusive interview for an important article.

נועה, ארכיאולוגית עם ספקות מקצועיים, יושבת בעצב על ספסל ומביטה סביב.

Noa, an archaeologist with professional doubts, sat sadly on a bench, looking around.

איתן, מייסד סטארטאפ, מדבר בטלפון ללא הפסקה.

Eitan, a startup founder, was on the phone non-stop.

הוא מודאג מהעתיד של העסק שלו.

He was worried about his business's future.

אביב ראה את נועה וניגש.

Aviv saw Noa and approached.

"שלום, אני אביב," הוא אמר, "אפשר לראיין אותך לכתבה שלי?

"Hello, I’m Aviv," he said, "Can I interview you for my article?"

" נועה עצרה לרגע.

Noa paused for a moment.

"יש לי ספקות לגבי הקריירה שלי," היא אמרה בשקט, "לא בטוחה אם אני אעזור.

"I have doubts about my career," she said quietly, "I’m not sure if I’ll be of much help."

"איתן היושב לידם שמע את השיחה.

Eitan, sitting nearby, overheard the conversation.

הוא הרים את העיניים מהטלפון.

He lifted his eyes from the phone.

"אולי אתה יכול לעזור," הוא אמר לאביב, "אבל בבקשה, שקט.

"Maybe you can help," he said to Aviv, "but please, be quiet.

אני צריך להתמקד.

I need to focus."

"אביב הבין את המתח.

Aviv sensed the tension.

הוא נשם עמוק ושאל את נועה ברוגע, "מה מטריד אותך?

He took a deep breath and calmly asked Noa, "What’s troubling you?"

" נועה לקחה נשימה עמוקה.

Noa took a deep breath.

"אני לא מרוצה.

"I’m not satisfied.

חפרתי בכל כך הרבה מקומות, ופתאום אני בספק אם זה מה שאני רוצה לעשות.

I’ve excavated so many places, and now I suddenly doubt if this is what I want to do."

"האווירה החלה להתחמם.

The atmosphere began to heat up.

איתן ניתק את הטלפון.

Eitan hung up the phone.

"לפעמים אנחנו עושים שינויים, נועה," הוא אמר, "אבל זה לא אומר שכשלת.

"Sometimes we make changes, Noa," he said, "but it doesn’t mean you’ve failed.

אנחנו צריכים למצוא את השקט הפנימי שלנו.

We need to find our inner peace."

"נקש של מיקרופון נשמע, מודיעים על עוד עיכוב בטיסה.

A microphone click was heard, announcing another flight delay.

נועה התחילה לדמוע.

Noa began to tear up.

"אני פשוט לא יודעת מה הלאה," היא אמרה.

"I just don’t know what’s next," she said.

אביב הרגיש את הכאב שלה.

Aviv felt her pain.

"אני מבין אותך," הוא אמר ברגש, "כתיבה זה כל מה שאני יודע לעשות, אבל אולי אנחנו צריכים לחשוב מחדש.

"I understand you," he said with emotion, "Writing is all I know, but maybe we need to rethink things."

"איתן התחיל להבין שעליו לשנות גישה.

Eitan started to realize he needed to change his approach.

"נועם לא תמיד קל להצליח," הוא אמר לנועה, "ואנחנו לא לבד.

"It’s not always easy to succeed, Noa," he said to her, "and we’re not alone."

"בין כל המתח, אביב הבין שאין מקום עכשיו לכתבה פשוטה.

Amidst all the tension, Aviv realized there was no room now for a simple article.

הוא עזר לנועה לנשום עמוק ולהרגיע את עצמה.

He helped Noa take deep breaths and calm herself.

איתן הצטרף, מציע מים ונועם תומך.

Eitan joined in, offering water and supportive words.

כשסוף סוף קריאה לטיסה נשמעה, שלושתם הרגישו שינוי.

When the final boarding call for their flight was announced, all three felt a change.

אביב קיבל את הראיון אך בחר לא לפרסם את הפרטים האישיים.

Aviv got the interview but chose not to publish the personal details.

נועה מצאה ביטחון בדרכה, ואיתן החליט להתמקד בתמיכה אישית ולא רק בעסק.

Noa found confidence in her path, and Eitan decided to focus more on personal support, not just business.

שלושתם למדו שהאנושיות מעל הכל.

They all learned that humanity comes first.

ועם זאת, עורכים סיום כנה למחזה הזה.

And with that, they concluded this scene honestly.