נעה עמדה בשולי הג'ונגל הענק של האמזונס.

Noa stood at the edge of the vast jungle of the Amazon.

מסביבה נשמעו קריאות הציפורים ושעטות הגשם על העלים הגדולים.

Around her, the calls of birds and the patter of rain on the large leaves were heard.

בתוך ליבה, הרגישה התרגשות ומעט חשש.

Inside her heart, she felt excitement and a bit of apprehension.

היא הגיעה לכאן כדי לגלות צמחים נדירים עבור המחקר שלה באוניברסיטה.

She had come here to discover rare plants for her research at the university.

הרצון להתקרב לטבע וללמוד ממנו דחף אותה להיכנס לעומק היער.

The desire to get close to nature and learn from it drove her to enter the depths of the forest.

אסתר ואלי, חבריה למסע, נשארו מאחור לבנות סוכה קטנה לכבוד חג הסוכות.

Esther and Eli, her companions on the journey, stayed behind to build a small sukkah for the holiday of Sukkot.

"נעה, הישמרי מהנחשים!

"Noa, watch out for snakes!"

", קרא אלי, קולו נישא בין עצי היער.

called Eli, his voice carrying between the trees of the forest.

נעה חייכה בביטחון והתקדמה.

Noa smiled confidently and moved on.

אך לא עברה שעה ומהרים של קריאות הציפורים הופרעו בלחישה.

But not an hour passed before the chorus of bird calls was interrupted by a whisper.

נחש קטן, כמעט בלתי נראה בין השיחים, הכיש את רגלה.

A small snake, almost invisible among the bushes, bit her leg.

כאב חד פגע בה והיא נפלה לארץ.

A sharp pain struck her, and she fell to the ground.

דמעות זלגו על פניה, אך נעה ידעה שעליה לפעול.

Tears streamed down her face, but Noa knew she had to act.

היא נזכרה בצמח שנאמר לה שהוא משתמש כדי לטפל בנשיכות נחשים.

She remembered a plant that she had been told was used to treat snakebites.

כשהיא נאבקת בכאב, זחלה בין העצים וחיפשה את הצמח המיוחד.

Fighting through the pain, she crawled among the trees, searching for the special plant.

לאחר חיפוש קצר ומתיש, ראתה את הצמח.

After a short and exhausting search, she saw the plant.

קרבה אליו והתחילה לעבד את העלים, מעסה אותם בעדינות על מקום הכשת הנחש.

She approached it and began to process the leaves, gently massaging them onto the snakebite.

טעמו המר פשט בפיה כשהשתמשה בזה גם פנימית.

Its bitter taste spread in her mouth as she used it internally as well.

חתיכות מהגורל התחילו להתקבץ סביבה, כשהיא מרגישה את הכאב נרגע לאט.

Pieces of fate started to gather around her as she felt the pain gradually subside.

אחרי שעה או שתיים, המצבה שלה התייצבה.

After an hour or two, her condition stabilized.

היא חשה את גופה מתחזק ואת הנחישות בוערת בה שוב.

She felt her body strengthen and her determination reignite.

נעה שבה למחנה, הפנים שלה מחויכות מלחת.

Noa returned to the camp, her face smiling despite the sweat.

הייתה זה סוכות ייחודית בלב הג'ונגל.

It was a unique Sukkot in the heart of the jungle.

החברים קיבלו את פניה בשמחה, וליחד הם חגגו עם מאכלים שהם הכינו בלזכור את הטבע שהעניק לה את הרפואה.

Her friends greeted her with joy, and together they celebrated with food they prepared, remembering the nature that granted her the cure.

המסע של נעה לא נגמר בכאב, אלא בגילוי.

Noa's journey did not end with pain but with discovery.

היא חזרה הביתה עם תובנות חדשות על חשיבותם של הצמחים והקשר ההדדי בין האדם לטבע.

She returned home with new insights into the importance of plants and the mutual connection between humans and nature.

בג'ונגל הענק, היא מצאה לא רק צמחים למחקרה, אלא גם חלקים מעצמה.

In the vast jungle, she found not only plants for her research but also parts of herself.