כשהעלים התחילו ליפול, הבית הגדול היה מלא באורחים.

When the leaves started to fall, the large house was full of guests.

כולם התאספו לחגוג את סוכות, ובחצר עמדו סוכה מקושטת בשרשרות נייר וצמד דלעות תלויים מעל לראש.

Everyone gathered to celebrate Sukkot, and in the yard stood a sukkah decorated with paper chains and a pair of gourds hanging above.

אווירה של חום ושמחה שררה בכל פינה, וצלילי שיחה וצחוק התפזרו באוויר.

An atmosphere of warmth and joy filled every corner, and the sounds of conversation and laughter floated in the air.

אליאב עמד בצד, מסתכל איך בני משפחתו נהנים.

Eliyav stood to the side, watching how his family members enjoyed themselves.

כולם ניגשו אליו, מחליפים סיפורי הצלחה ושבחים.

Everyone approached him, exchanging stories of success and praises.

הייתה לו משרה טובה ומעמד מכובד בעבודה, וכולם ראו בו את "המצליח".

He had a good job and a respectable position at work, and everyone saw him as the "successful one."

אבל אליאב הרגיש לחץ.

But Eliyav felt pressure.

העבודה שלו לא הלכה כמצופה, והוא לא רצה לדבר על זה.

His work wasn’t going as expected, and he didn't want to talk about it.

בינתיים, אחותו תמר העבירה את הערב בצל.

Meanwhile, his sister Tamar spent the evening in the shadows.

היא הייתה אמנית בנשמתה.

She was an artist at heart.

עם זאת, היא הרגישה שמשפחתה לא נותנת לה את הפרגון שהיא צריכה.

However, she felt that her family wasn’t giving her the recognition she needed.

כולם תמיד דיברו רק על אליאב.

Everyone always talked only about Eliyav.

תמר החליטה שזה הזמן שלה לזרוח.

Tamar decided it was her time to shine.

היא הכינה יצירת אמנות מיוחדת לכבוד המפגש המשפחתי הזה.

She prepared a special piece of art for this family gathering.

כשהגיע הזמן לארוחת הערב בסוכה, כולם התיישבו מסביב לשולחן המעוטר בפרי הדר ותבלינים חמים.

When it was time for dinner in the sukkah, everyone sat around the table adorned with citrus fruits and warm spices.

תמר החליטה שזה הרגע שלה.

Tamar decided it was her moment.

היא הוציאה את ציורה והציגה אותו בפני כל המשפחה.

She brought out her painting and presented it to the whole family.

היא ציפתה למחמאות, אך מבטי הסקרנות במהרה הופנו חזרה אל אליאב.

She expected compliments, but curious glances quickly turned back to Eliyav.

לפתע, הפכה הסוכה לזירת ויכוח.

Suddenly, the sukkah turned into a scene of argument.

תמר פנתה לאליאב בזעם, "למה אתה תמיד מרכז תשומת הלב?

Tamar turned to Eliyav angrily, "Why do you always get all the attention?

מתי יראו גם אותי?

When will they see me too?"

" אליאב הופתע, אבל במהרה ענה לה בכנות, "גם אני לא תמיד מושלם.

Eliyav was surprised, but quickly replied honestly, "I'm not always perfect either.

אני נאבק בעבודה ואני מפחד לאכזב את כולם.

I'm struggling at work, and I'm afraid of disappointing everyone."

"כשהוויכוח נרגע, השתלטה שתיקה.

When the argument calmed down, silence took over.

תמר ואליאב הסתכלו זה בזו, מבינים זה את תחושותיו של זה.

Tamar and Eliyav looked at each other, understanding each other's feelings.

תמר חשה שמישהו באמת שמע אותה לראשונה, ואליאב הבין שמותר לו להרגיש פגיע.

Tamar felt that someone really heard her for the first time, and Eliyav realized that he was allowed to feel vulnerable.

השניים הסכימו לתמוך זה בזה ולהתחיל בסגנון חיים חדש.

The two agreed to support each other and start a new lifestyle.

כך, באווירת סוכות חמימה ומלאת ריחות נעימים, נשבר מחסום בין האחים.

Thus, in the warm atmosphere of Sukkot filled with pleasant scents, a barrier was broken between the siblings.

הם הבינו שלמרות ההבדלים והציפיות, המשפחה יכולה להיות מקום שמקבלים בו חום, אהבה ותמיכה.

They realized that despite the differences and expectations, the family can be a place where warmth, love, and support are received.