בקיץ הזה עבר Ariel החדש לרחוב שלא הכיר.

This summer, Ariel the new one moved to a street he was not familiar with.

רוח חזקה עשתה את ההליכה מהבית שלו לבית של Yael ארוך יותר.

A strong wind made the walk from his house to Yael's house longer.

Ariel אהב ללכת לאורך השבילים במורד עצי האורן, שם הרוח נשאה ריחות של קיץ משתנה.

Ariel loved walking along the paths down the pine trees, where the wind carried scents of a changing summer.

השנה, הקיץ עבר מהר מדי והגיע הזמן לקציר האוכמניות.

This year, the summer passed too quickly, and it was time for the blueberry harvest.

באותו כביש ארוך, Yael חיכתה לו.

On that long road, Yael was waiting for him.

"Ariel, אתה יודע שהיום המשפחה כולה נפגשת.

"Ariel, you know that today the whole family is getting together.

כולם מדברים על הקציר הזה," היא אמרה בחיוך כשראתה אותו מתקרב.

Everyone is talking about this harvest," she said with a smile when she saw him approaching.

Ariel חייך בתשובה. אך בלבו היה קצת לחץ.

Ariel smiled in return, but there was a bit of pressure in his heart.

הוא ידע מה הוא חייב להגיד למשפחה.

He knew what he had to tell the family.

הערב התקרב והמשפחות התחילו להתכנס בקבוצות סביב האש המרכזית של הכפר.

Evening approached and families began to gather in groups around the central fire of the village.

Yael ו-Noah, אחיו הקטן של Ariel, ישבו לידו.

Yael and Noah, Ariel's younger brother, sat beside him.

Noah הביט בו בעיניו הגדולות שאמרו הכול.

Noah looked at him with big eyes that said it all.

Ariel ידע שתשומת הלב מופנית אליו, סיפורים התחלפו בקול רם וצחוק ריענן את אוויר הסתיו.

Ariel knew the attention was on him, stories were exchanged loudly, and laughter refreshed the autumn air.

האש הפיצה חום וריחות של עץ נשרף מילאו את האוויר.

The fire spread warmth and the smell of burning wood filled the air.

לאט לאט, הפליגו הסיפורים אל העתיד, וכשהגיע תורו של Ariel, כולם הביטו בו מצפים.

Slowly, the stories sailed into the future, and when it was Ariel's turn, everyone looked at him expectantly.

הוא נשם עמוק ואמר: "יש לי סיכוי.

He took a deep breath and said, "I have an opportunity.

עבודה בעיר הגדולה.

A job in the big city.

הייתי רוצה לנסות."

I would like to try."

מסביב לאש, פיות נסגרו והקשיבו.

Around the fire, mouths closed and listened.

"אני לא עוזב בכאב, אני עוזב מתוך אהבה וברצון ללמוד דברים חדשים.

"I'm not leaving out of pain; I'm leaving out of love and a desire to learn new things.

אני מבטיח לחזור, ולתרום בדרכים חדשות."

I promise to return and contribute in new ways."

Noah הרגיש איך לבו נכבש מן המילים.

Noah felt how his heart was captivated by the words.

Yael הניחה יד על כתפו של Ariel.

Yael placed a hand on Ariel's shoulder.

"אנחנו מבינים, ואנחנו תמיד כאן בשבילך," היא לחשה.

"We understand, and we're always here for you," she whispered.

עם העשן שעולה לשמיים, Ariel הרגיש איך הכאב והלחץ מתפוגגים.

With the smoke rising to the sky, Ariel felt how the pain and pressure were dissipating.

הוא למד לדבר על שאיפותיו בלי אשם.

He learned to speak about his aspirations without guilt.

בערב ההוא, ברוח הסתוית, Ariel השאיר בבטחה את משפחתו האוהבת, בידיעה שלעולם לא יאבד את הקשר עם השורשים שלו.

That evening, in the autumn breeze, Ariel safely left his loving family, knowing he would never lose the connection to his roots.

המסע מחדש התחיל.

The journey anew began.