אוויר החורף הקריר נשא את ריח הלטקס ברחובות השוק ליד הבסיס הימי בחיפה.

The cool winter air carried the scent of latkes through the market streets near the naval base in Haifa.

האורות הקטנים הבריקו מעל הדוכנים המלאים בטובין של חנוכה, וההמולה הייתה רבה.

The small lights twinkled above the stalls filled with Hanukkah goods, and there was much hustle and bustle.

אבנר, קצין ימי, הלך יד ביד עם שירה, חברתו האהובה.

Avner, a naval officer, walked hand in hand with Shira, his beloved girlfriend.

יעל, חברתה הטובה של שירה, צעדה לידם.

Yael, Shira's best friend, walked beside them.

שירה עצרה ליד דוכן עם חנוכיות צבעוניות.

Shira stopped at a stall with colorful hanukkiahs.

והתלהבות נראתה על פניה.

Excitement showed on her face.

היא אהבה חנוכיות, במיוחד כאלה עם עיצובים מיוחדים.

She loved hanukkiahs, especially those with unique designs.

אבל בלבו של אבנר היה סוד גדול - הוא תכנן להציע לה נישואין באותו ערב.

But in Avner's heart was a big secret - he planned to propose to her that evening.

בכל מקום שהם הלכו, הדוכנים היו הומים מאנשים.

Everywhere they went, the stalls were bustling with people.

שירה עמדה ובחנה חנוכיות, אבל אבנר לא מצא את החנוכיה המושלמת שתהיה גם כלי להצעתו.

Shira stood and examined hanukkiahs, but Avner couldn't find the perfect one which would also serve as a vessel for his proposal.

יעל, שהייתה לעיתים סקפטית לגבי אבנר, עקבה בעיניה אחר התנועות שלו.

Yael, who was sometimes skeptical about Avner, watched his movements carefully.

אבנר הבין שהוא זקוק לעזרה.

Avner realized he needed help.

הוא ניגש ליעל ואמר בלחש, "יעל, אני צריך את עזרתך.

He approached Yael and whispered, "Yael, I need your help.

אני רוצה להציע לשירה והיא לא צריכה לדעת על זה."

I want to propose to Shira, and she shouldn't know about it."

"באמת?" יעל הרימה גבה וחייכה מעט.

"Really?" Yael raised an eyebrow and smiled slightly.

"אתה בטוח שזה הרגע הנכון?"

"Are you sure this is the right moment?"

"אני בטוח יותר מכל דבר אחר," השיב אבנר בכנות.

"I'm more sure than anything else," Avner replied sincerely.

יעל חשבה רגע, ראתה את האמת בעיניו של אבנר, והחלטה לעזור.

Yael thought for a moment, saw the truth in Avner's eyes, and decided to help.

"אתה סומכים עליי, אבנר. אני אעזור לך."

"You can trust me, Avner. I'll help you."

היא פנתה לשירה והציעה לה להסתכל על הדוכנים בצד הרחוב, לתת לאבנר רגע לבד.

She turned to Shira and suggested they look at the stalls across the street, giving Avner a moment alone.

בעוד יעל ושירה התרחקו, אבנר סקב את השוק בעיניים מתוחות, עד שמצא אותה - חנוכיה מעוצבת בצורת ספינת מלחמה, מיוחדת במינה.

While Yael and Shira walked away, Avner scanned the market with keen eyes until he found it - a hanukkiah designed in the shape of a battleship, one of a kind.

בערב, כאשר נרות החנוכה בערו והשנה הדליקו אורות חמים, אבנר כרע ברך והוציא את הטבעת מתוך החנוכיה המיוחדת.

In the evening, when the candles of Hanukkah burned and the light glowed warmly, Avner knelt down and pulled the ring out of the special hanukkiah.

"שירה," הוא אמר בקול רועד מרגש, "תתחתני איתי?"

"Shira," he said in a voice trembling with emotion, "will you marry me?"

שירה בהתה בו, עיניה מוארות יותר מהנרות עצמם.

Shira stared at him, her eyes shining brighter than the candles themselves.

"כן, כמובן שכן!"

"Yes, of course, yes!"

כשאבנר חיבק את האישה שתהיה אישתו בקרוב, יעל עמדה בצד וחיוכה רחב.

As Avner embraced the woman who would soon be his wife, Yael stood aside with a wide smile.

היא הבינה שאבנר באמת אוהב את שירה, וגאווה מלאה את ליבה כשידעה שעזרה להביא לרגע הזה.

She realized that Avner truly loved Shira, and pride filled her heart knowing she helped bring about this moment.

המערכת היחסים החדש של אבנר ושירה קיבלה ברכה מהים, מהרוחות של חיפה ומהאור של חנוכה.

Avner and Shira's new relationship received a blessing from the sea, the winds of Haifa, and the light of Hanukkah.