השלג הכבד כיסה את הרחובות של העיר השוממה.

The heavy snow covered the streets of the desolate city.

המבנים ההרוסים עמדו דומם, עדות לעולם שהיה.

The ruined buildings stood silently, a testament to a world that once was.

ארי, רינה ואביב צעדו בזהירות על השלג המושלג, פוסעים לכיוון מרכז הקניות שנהרס מזמן.

Ari, Rina, and Aviv carefully walked on the snow-covered ground, making their way toward the long-destroyed shopping center.

אצור בעיניהם מטרה ברורה: למצוא אספקה חיונית לחורף הקר והקשה שמחכה להם.

Their eyes held a clear goal: to find essential supplies for the cold and harsh winter awaiting them.

ארי, עם מעיל כבד והבעה רצינית, הוביל את החבורה.

Ari, wearing a heavy coat and bearing a serious expression, led the group.

המחשבות שלו היו עמוקות – זיכרונות על איך הייתה העיר לפני הכל.

His thoughts were deep—memories of how the city used to be.

רינה הלכה אחריו, כל צעד שלה מדוד וזהיר.

Rina followed behind him, each step measured and cautious.

היא חששה מהבלתי נודע, מהאויבים שלא נראים לעין, אך היא ליוותה את ארי מתוך נאמנות ודאגה להישרדותם.

She feared the unknown, the unseen enemies, but she accompanied Ari out of loyalty and concern for their survival.

אביב, לעומת זאת, למרות הכאוס מסביב, מצא דרכים ליהנות.

However, Aviv, despite the chaos around, found ways to enjoy himself.

עיניו חיפשו יופי חבוי בין ההריסות.

His eyes searched for hidden beauty among the ruins.

מרכז הקניות התפורר תחת השלג, אולם השערים היו עדיין פתוחים במעט.

The shopping center crumbled under the snow, yet the gates were slightly open.

הם נכנסו, קול הד קריר ברקע.

They entered, a cool echo in the background.

המדפים היו ריקים ברובם.

Most of the shelves were empty.

"רינה," אמר ארי בנחישות, "אנחנו מוכרחים לבדוק כאן.

"Rina," Ari said determinedly, "we must check here.

אולי נמצא משהו שמישהו פספס.

Maybe we’ll find something someone missed."

" רינה הנהנה, אך בעיניה היה עדיין זיק של דאגה.

Rina nodded, but there was still a spark of worry in her eyes.

"איזה מקום מרהיב," אמר אביב בבקול גבוה, מתפעל מהאור שנח על השלג שבפנים.

"What a remarkable place," said Aviv in a high-pitched voice, marveling at the light resting on the snow inside.

הם חיפשו מזון, תרופות, ושאר אספקה.

They searched for food, medicine, and other supplies.

ארי הוביל אותם למקום שבו היה פעם סופרמרקט במרכז.

Ari led them to where there had once been a supermarket in the center.

לפתע שמעו רחש.

Suddenly, they heard a rustling sound.

רינה התקרבה לארי.

Rina moved closer to Ari.

"מישהו נוסף כאן," לחשה.

"Someone else is here," she whispered.

ברגע ההוא, הם ראו קבוצה אחרת של אנשים שהייתה עסוקה באותו חיפוש נואש.

At that moment, they saw another group of people engaged in the same desperate search.

המפגש היה מתוח.

The meeting was tense.

שני הצדדים הביטו אחד בשני בדאגה ובשאיפה להתגונן, אך ארי התקדם, ידיו באוויר, מסמן לשלום.

Both sides looked at each other with concern and a desire to defend themselves, but Ari stepped forward, his hands in the air, signaling peace.

"אנחנו לא מחפשים מריבות," אמר בקול רגוע.

“We’re not looking for a fight,” he said in a calm voice.

לאחר שיחה כנה, ארי והקבוצה השנייה הבינו שהוא קיים אינטרס משותף.

After an honest conversation, Ari and the other group realized they shared a common interest.

הם חילקו את האספקה שמצאו ואת המידע על דרכים בטוחות בעיר.

They divided the supplies they found and exchanged information about safe routes in the city.

כאשר הם יצאו ממרכז הקניות, ארי הביט סביבו, ועיניו נחו על החברים החדשים מצד השני.

As they left the shopping center, Ari looked around, resting his eyes on their new friends from the other side.

הוא הבין את חשיבות השיתוף והידידות, תחושה חיובית התגנבה ללבו.

He understood the importance of sharing and friendship, and a positive feeling crept into his heart.

אולי, רק אולי, הם יצליחו לבנות מחדש משהו מההריסות.

Perhaps, just perhaps, they would manage to rebuild something from the ruins.

החבורה המשיכה בדרכה, עם תקווה בלב לעתיד טוב יותר.

The group continued on their way, with hope in their hearts for a better future.