עבירה של חורף עטפה את מעונות הקולג', כששלג כיסה את הדשא שבחוץ והסטודנטים נעלמו לחופשותיהם.

A winter atmosphere enveloped the college dormitories as snow covered the outside grass and the students disappeared for their vacations.

דלתות החדרים סגורות, והמסדרונות כמעט ריקים.

The room doors were closed, and the corridors were almost empty.

אך בחדר קטן, קליידוסקופ של רגשות לא נתן מנוח לעבירה, סטודנטית שנה ראשונה.

But in a small room, a kaleidoscope of emotions gave no rest to Avira, a first-year student.

היא ישבה על המיטה שלה, מחזיקה ספר פתוח, אך מחשבותיה נדדו.

She sat on her bed, holding an open book, but her thoughts wandered.

היא חשבה על משפחתה. על המצב החדש בבית - ההורים שלה שהחליטו להיפרד.

She thought about her family, about the new situation at home—her parents deciding to separate.

"לנסוע הביתה או להישאר?" שאלה את עצמה בקול רם, אך השקט של המעונות השיב לה בשקט בלבד.

"To travel home or to stay?" she asked herself out loud, but the dormitory's silence responded with only silence.

פעמון הטלפון שלה קטע את מחשבותיה.

Her phone ringing interrupted her thoughts.

זה היה נוח, החבר הטוב שלה.

It was Noah, her good friend.

"עבירה, אפשר לדבר?" שאל בטון המוכר שלו.

"Avira, can we talk?" he asked in his familiar tone.

"כן, בטח. אני פשוט... מהורהרת," השיבה.

"Yes, of course. I'm just... pensive," she replied.

נוח הבין את התלבטויותיה.

Noah understood her dilemmas.

הם דיברו על משפחתה, ועל איך המעבר יכול להיות קשה לא רק להורים, אלא גם לילדים.

They talked about her family and how the transition could be difficult not just for the parents but also for the children.

"את תמיד שם בשבילם," הוא הזכיר לה.

"You're always there for them," he reminded her.

"מתי לקחת זמן לעצמך?"

"When did you take time for yourself?"

עבירה מחייכת קלות, "אני לא בטוחה.

Avira smiled slightly, "I'm not sure.

אבל, אני חייבת לדבר עם מאיה.

But, I have to talk to Maya.

היא קטנה ואני חוששת איך היא מתמודדת."

She's young, and I'm worried about how she's coping."

כעבור כמה דקות, עבירה התקשרה הביתה.

A few minutes later, Avira called home.

הקול של מאיה נשמע דרך הקו.

Maya's voice came through the line.

"עבירה! התגעגעתי!" אמרה האחות הקטנה בלהט טבעי.

"Avira! I missed you!" the little sister said with natural enthusiasm.

"היי מאיה, גם אני התגעגעתי.

"Hey Maya, I missed you too.

איך הכל הולך בבית?" עבירה שאלה בזהירות.

How is everything at home?" Avira asked cautiously.

מאיה הפסיקה לרגע.

Maya paused for a moment.

"קשה קצת, אבל אני בסדר.

"It's a bit tough, but I'm okay.

ומה איתך?

What about you?

תחזרי בחופשה?"

Will you come back for the break?"

בשיחה הזו, עבירה ומאיה דיברו בפתיחות על הכל - הפחדים, התקוות והאהבה שלהן.

In that conversation, Avira and Maya spoke openly about everything—their fears, hopes, and love.

עבירה הבינה שהיא אינה לבד, ושמאיה גם זקוקה לתמיכה.

Avira realized she wasn't alone and that Maya also needed support.

לאחר השיחה, עבירה נשענה אחורה על הכריות, שקועה במחשבות.

After the call, Avira leaned back on the pillows, deep in thought.

"אני אחזור הביתה לכמה ימים," היא החליטה.

"I will go home for a few days," she decided.

"אבל גם אדאג לעצמי.

"But I'll also take care of myself.

זה הזמן לעשות סדר בדברים."

It's time to sort things out."

היא ארגנה את חפציה, אך גם דאגה למצוא זמן ללימודים שלה, כשחזרה למעונות.

She packed her belongings but also made sure to find time for her studies when she returned to the dormitories.

היא הבינה שצריך איזון בין החיים האישיים והשאיפות האקדמיות.

She understood the need for balance between personal life and academic aspirations.

בחזרה במעונות, לבד עם השלג שמתסקרן מחלון גדול, עבירה חשה נינוחה יותר עם התפניות הבאות בחייה.

Back in the dorms, alone with the snow curious from the large window, Avira felt more at ease with the upcoming changes in her life.

היא למדה לבטא רגשות, לשתף ולמצוא דרכים לשלב בין החובות לחיים האישיים.

She learned to express emotions, to share, and to find ways to balance obligations with personal life.

עכשיו, היא כבר ידעה איך לחיות עם חוסרים והשתנה.

Now, she knew how to live with absences and change.

השלג המשיך לרדת, אך עבירה הרגישה חמימות בליבה.

The snow continued to fall, yet Avira felt warmth in her heart.

היא חשה שהחורף, למרות כל מה שהיה, הביא שינוי אמיתי וחשוב לחייה.

She sensed that winter, despite everything, had brought an important and genuine change to her life.

התחלה חדשה.

A new beginning.