בגן הבוטני הפנימי, האוויר היה רטוב ומלא בריח ירוק של עצים ופרחים צבעוניים.

In the indoor botanical garden, the air was humid and filled with the green scent of trees and colorful flowers.

היה זה אמצע החורף, אבל כאן, בגן המיוחד הזה, תחושת קיץ חמה שלטת.

It was the middle of winter, but here, in this special garden, there was a prevailing warm summer feeling.

אמיר, יעל ושלמה טיילו להם בין השבילים, מחפשים פינות קסומות לחגוג את ט"ו בשבט.

Amir, Yael, and Shlomo strolled among the paths, searching for magical spots to celebrate Tu BiShvat.

אמיר, עם העניבה החגיגית והמבט הנלהב בעיניים, רצה להרשים את חבריו בידיעותיו על הצמחים הסובבים אותם.

Amir, with a festive tie and an enthusiastic look in his eyes, wanted to impress his friends with his knowledge of the plants surrounding them.

"תראו את העץ הזה," הוא אמר בהתלהבות, מצביע על דקל גבוה.

"Look at this tree," he said excitedly, pointing to a tall palm.

"זהו דקל קוקוס, ובאביב הוא עושה פירות מתוקים.

"This is a coconut palm, and in the spring it bears sweet fruit."

"אבל לפתע ציפור טוקאן עליזה ומלאת חיים נחתה על ראשו של אמיר.

But suddenly, a lively and energetic toucan landed on Amir's head.

הוא התכופף והרים ידיים בניסיון להבריח את הציפור.

He ducked and raised his hands in an attempt to shoo away the bird.

"אני מתאר לכם שהטוקאן הזה קורא לי לחקור את המקומות הלא-נודעים," הוא התלוצץ, אך נראה שהוא בלחץ.

"I bet this toucan is calling me to explore the unknown," he joked, though he seemed a bit stressed.

הטוקאן, לעומת זאת, נראה משועשע מכל הסיטואציה.

The toucan, however, seemed amused by the whole situation.

הוא השתמש בכנפיו כדי להישאר יציב על ראשו של אמיר, בזמן שאמיר ניסה שיטות שונות להיפטר ממנו.

It used its wings to stay stable on Amir's head as Amir tried various methods to get rid of it.

תחילה ניסה לנפנף בחוברת תיירים, ואז טיפס על עץ מפלסטיק ליד, אך דבר לא עזר.

First, he tried waving a tourist brochure, then climbed onto a nearby plastic tree, but nothing helped.

"הוא לא מוותר," אמר אמיר בייאוש, כשפתאום גנב הטוקאן את המשקפיים שלו ונחת על ענף דקל גבוה.

"He won't give up," said Amir in despair, when suddenly the toucan stole his glasses and landed on a high palm branch.

המבט של אמיר הפך לדאגה אמיתית.

Amir's expression turned to genuine concern.

יעל כבר חשבה על תוכנית מבריק.

Yael already thought of a brilliant plan.

היא שלפה שקית קרקרים מהתיק שלה והתחילה לפזר פירורים על רצפת הגן.

She pulled out a bag of crackers from her bag and started scattering crumbs on the garden floor.

"בוא, בוא יופי של טוקאן," קראה בעדינות.

"Come, come, lovely toucan," she called gently.

הטוקאן, שהתפתה על ידי המתיקות, ירד מטה ואמד את המצב בעיון.

The toucan, tempted by the bait, descended and assessed the situation carefully.

אמיר התקרב בזהירות ועיניו נצצו בהערכה ליעל.

Amir approached cautiously, his eyes shining with gratitude towards Yael.

כשזיהה שהטוקאן מרוכז בפירורים, הצליח להחזיר אליו את המשקפיים היקרים.

When he saw the toucan focused on the crumbs, he managed to retrieve his precious glasses.

בסוף היום, אמיר, יעל ושלמה התיישבו לשתות תה צמחים תחת העצים.

At the end of the day, Amir, Yael, and Shlomo sat down to drink herbal tea under the trees.

אמיר חייך ואמר, "לפעמים צריך לדעת מתי לסגת ומתוחכם יותר לעבוד עם חברים.

Amir smiled and said, "Sometimes you need to know when to retreat and be smart enough to work with friends."

"שלמה צחק, "פעם הבאה אני מביא מצפן, כך שנוכל לשרוד כל סיטואציה.

Shlomo laughed, "Next time, I'll bring a compass so we can survive any situation."

" יעל חייכה בגאווה, והשלושה המשיכו לחגוג את ט"ו בשבט, בסיפור שיזכרו לכל החיים.

Yael smiled proudly, and the three continued to celebrate Tu BiShvat, in a story they would remember for a lifetime.