החדר היה מואר בשמש הקיץ הדרומית.

The room was illuminated by the southern summer sun.

וילונות בצבעים עליזים כיסו את החלונות, אך המראה מסביב היה כאוטי.

Curtains in cheerful colors covered the windows, but the view around was chaotic.

על השולחן היו פזורים נצנצים, קופסאות קרטון, ומעט חוברות עם מתכונים לפסח.

On the table were scattered glitter, cardboard boxes, and a few booklets with Pesach recipes.

מרים עמדה באמצע החדר וסקרה את כל הבלאגן.

Miriam stood in the middle of the room, surveying all the mess.

היא נאנחה קלות.

She sighed softly.

"חייבים להתחיל לנקות לפסח," היא אמרה תוך שהיא מרימה קופסת נצנצים ריקה.

"We have to start cleaning for Pesach," she said as she picked up an empty box of glitter.

אלי, שהיה שקוע בקריאת חוברת לפורים, גיחך.

Eli, who was engrossed in reading a booklet for Purim, chuckled.

"מרים, את באמת חושבת על פסח עכשיו? פורים קודם, בואי נחגוג. יש לנו את כל הזמן שבעולם."

"Miriam, are you really thinking about Pesach now? Purim comes first, let's celebrate. We have all the time in the world."

מרים גירדה בראשה, "אנחנו חייבים להתארגן.

Miriam scratched her head, "We must get organized.

אם נתחיל עכשיו, לא נהיה בלחץ.

If we start now, we won't be under pressure.

את הגלידה אפשר לאכול אחרי שנגמור לנקות," אמרה בתקיפות.

We can eat the ice cream after we finish cleaning," she said firmly.

רבקה, האחות הצעירה, ישבה על הספה והביטה בהם בעיניים גדולות.

Rebecca, the younger sister, sat on the couch watching them with big eyes.

"אני חושבת שצריך למצוא פשרה.

"I think a compromise should be found.

לא חייבים הכל עכשיו," היא ניסתה להרגיע אותם.

We don't have to do everything now," she tried to calm them.

אלי המשיך, "מה דעתך, מרים?

Eli continued, "What do you think, Miriam?

נשאיר את הניקיון לאחרי פורים?

Let's leave the cleaning for after Purim?

נוכל לנסות עכשיו את התחפושות, לשמח את כולם!"

We can try on the costumes now to make everyone happy!"

מרים הביטה באלי בזעף, אך ברגע זה קרץ לה איזה רעיון.

Miriam looked at Eli with a frown, but at that moment an idea winked at her.

"בסדר, אתה יכול לנסות את התחפושת כאן.

"Alright, you can try on the costume here.

אבל," היא חייכה בממזריות, "אחר כך נעשה רשימת משימות ונתחיל לנקות."

But," she smiled mischievously, "afterwards we'll make a task list and start cleaning."

החדר התמלא בצחוק כשהם התחילו לבדוק את התחפושות.

The room filled with laughter as they began to check out the costumes.

אלי לבש את בגד הפורים שלו, ונצנצים החלו להתפזר בכל רחבי החדר.

Eli wore his Purim outfit, and glitter started to spread all over the room.

מרים לא יכלה שלא לצחוק למראה הנוצץ שנשאר אחריו.

Miriam couldn't help but laugh at the sparkling trail he left behind.

"וואו, את צודקת, מרים.

"Wow, you're right, Miriam.

אני אעזור לנקות.

I'll help clean.

רק אחרי שנקבל מקום ראשון בפורים," אמר אלי בחיוך.

Just after we win first place at Purim," said Eli with a grin.

בסוף, הם התיישבו ליד השולחן.

In the end, they sat down at the table.

מרים פרשה דף עם תוכנית ניקיון, הפעם עם קצת פחות דחיפות והרבה יותר הבנה.

Miriam laid out a sheet with the cleaning plan, this time with a little less urgency and a lot more understanding.

הם הסכימו לשלב בין חגיגה וניקיון, תוך שמירה על השלווה המשפחתית.

They agreed to combine celebration and cleaning, while maintaining family tranquility.

כך הם התמודדו עם הכאוס, ולמדו שהחשיבות האמיתית היא המשפחה והזמן ביחד.

Thus, they dealt with the chaos and learned that the true importance is family and time together.

וגם, שמי שנצנץ הוא לא תמיד מי שניקיון בראש מעייניו.

And also, that the one who sparkled is not always the one who has cleaning at the forefront of their mind.

מרים חייכה לעצמה – לפעמים הכאוס הוא מה שעושה את החיים מיוחדים.

Miriam smiled to herself – sometimes the chaos is what makes life special.