במשרד גדול במרכז העיר, הכול היה מוכן לתחילת החורף.

In a large office in the city center, everything was ready for the start of winter.

חימום עבד במלוא העוצמה וכל פינה מעוטרת בעצי רימון קטנים, מסמל את החג ט״ו בשבט.

The heating was working at full capacity, and every corner was decorated with small etzei rimon (pomegranate trees), symbolizing the holiday of Tu BiShvat.

בתוך כל זה, אריאלה ישבה ליד דלפקה, מתכננת את עתידה.

Amidst all this, Ariella sat by her desk, planning her future.

"דב יבקש ממני דוח שגרתי, אבל אני חייבת להתכונן לשיחה על קידום," חשבה לעצמה.

"Dov will ask me for a routine report, but I must prepare for a conversation about promotion," she thought to herself.

אריאלה הייתה מנהלת פרויקטים שאפתנית עם תקווה לעלות לתפקיד בכיר.

Ariella was an ambitious project manager with hopes of advancing to a senior position.

היא ידעה שתחרותיה הגדולה ביותר היא חברתה הטובה, מרים.

She knew her biggest competition was her good friend, Miriam.

הבוקר היה קר, והשלג הצטבר ליד חלונות הזכוכית הרחבים.

The morning was cold, and snow had accumulated by the wide glass windows.

עובדים חלפו על פני ריח הריח העצמה ששחרר העץ דמי המעובד, אבל אריאלה הרגישה רק את הלחץ על כתפיה.

Employees passed by the strong scent released by the wood of the processed demi, but Ariella felt only the pressure on her shoulders.

״היי, אריאלה,״ קראה מרים בחביבות וקרבה למשרדה.

"Hey, Ariella," called Miriam kindly as she approached her office.

״בהצלחה היום!

"Good luck today!

אני יודעת שתצליחי.

I know you'll succeed."

״אריאלה חייכה, אבל לבה הכביד מהידיעה שמרים גם מועמדת לאותו תפקיד.

Ariella smiled, but her heart was heavy with the knowledge that Miriam was also a candidate for the same position.

מה יקרה לחברות שלהן אם תיבחר קדימה?

What would happen to their friendship if she was chosen for the promotion?

השאלה הזאת ליוותה אותה עד לפגישה עם דב.

This question accompanied her all the way to the meeting with Dov.

המשרד של דב היה חמים ותומך, מלאה בספרים ותמונות משפחתיות.

Dov's office was warm and supportive, filled with books and family photos.

דב היה תמיד מנהל ישיר, אך תמיד תמך בעובדיו.

Dov was always a direct manager but always supported his employees.

הוא חייך חיוך קטן כשהזמין את אריאלה לשבת.

He gave a small smile as he invited Ariella to sit down.

״אריאלה, איך את רואה את עצמך בשנים הקרובות?

"Ariella, how do you see yourself in the coming years?"

" שאל דב בשלווה.

Dov asked calmly.

״האמת, אני רואה את עצמי בתפקיד בכיר יותר,״ אמרה אריאלה בזהירות, ״אני מוכנה להוביל ולשאת באחריות.

"In truth, I see myself in a more senior role," Ariella said cautiously, "I am ready to lead and take on responsibility."

״דב הביט בה, ולפתע חיוך עלה על פניו.

Dov looked at her, and suddenly a smile spread across his face.

״יש לך פוטנציאל גבוה, וזה ברור לי,״ אמר.

"You have great potential, and that's clear to me," he said.

״אני ממליץ שתקבלי את הקידום, אבל אני רוצה שתעבדי בשיתוף פעולה עם מרים על פרויקטים עתידיים.

"I recommend you get the promotion, but I want you to work in collaboration with Miriam on future projects.

שתיכן יכולות להוביל יחד.

Both of you can lead together."

״אריאלה הרגישה כמו משקל רב ירד מכתפיה.

Ariella felt a great weight lift off her shoulders.

היא הביטה בדב בהוקרה אמיתית.

She looked at Dov with genuine gratitude.

היא הבינה שזה לא רק חלום שלה שהתממש, אלא גם הזדמנות לשמר את החברות עם מרים וליצור הצלחה משותפת.

She realized that not only had her dream come true, but she also had the opportunity to preserve her friendship with Miriam and create shared success.

בצאתה מהמשרד, ריח קקטוס נוסף כבר מילא את האוויר ואריאלה חשה מרוצה ומלאת תקווה לעתיד.

As she left the office, the scent of another cactus filled the air, and Ariella felt satisfied and full of hope for the future.

הילדים במשרד עצרו לרגע מהלולאה של עבודתם כדי לחייך עליה.

The children in the office paused for a moment from their loop of work to smile at her.

הם ידעו שהיום תצמח עוצמה חדשה.

They knew that today a new strength would grow.